קונסטנטין ברנקוביאנו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קונסטנטין ברנקוביאנו (ברומנית: Constantin Brâncoveanu; 1654, ברנקובן, כיום במחוז אולט – 15 באוגוסט 1714, איסטנבול). מכונה בפי היסטוריונים אחדים קונסטנטין השני ברנקוביאנו. שלט בוולאכיה ("הארץ הרומנית", או מונטניה) בין 29 באוקטובר 1688–24 במרץ 1714,[1] היה אחיינו של השליט הקודם, שרבאן קנטקוזינו. מאחר שבני שושלת קנטקוזינו לא הרשו לו להשתמש בשם המשפחה, קרא לעצמו קונסטנטין בסאראב ברנקוביאנו, לציון זיקתו לבית בסאראב. בימי מלכותו הארוכה בבוקרשט, שנמשכה 36 שנה, ניהל תמרונים פוליטיים ודיפלומטיים רבים מתוך ניסיון לבלום את מגמות ההתפשטות של האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרוסית במרחב הנסיכויות דוברות הרומנית, והתערב גם בענייני הנסיכויות השכנות – מולדובה וטרנסילבניה. עקב דרישותיהם חסרות השובע של השלטונות הטורקים לגביית מיסים ואספקת מוצרים, ברנקוביאנו הטיל מס כבד על האיכרים והסוחרים. למרות זה בתקופתו שגשגו תחומי התרבות והחינוך בארצו: הוקם בית ספר גבוה בבוקרשט, הודפסו ספרים רבים, ואף נוצר סגנון אדריכלי מקומי שנקרא, לימים, על שמו: הסגנון הברנקביאני (stil brâncovenesc). בעת המלחמה הרוסו-טורקית (1710–1711) היסס בין סיוע למחנם של הצאר פטר הגדול ושליט נסיכות מולדובה שכנתו דימיטריה קנטמיר, לשמירת נייטרליות כלפי העות'מאנים. מכל מקום, עם ניצחון הטורקים, הואשם בכל זאת על ידיהם בבגידה והוצא להורג באכזריות יחד עם ארבעת בניו בקושטא ב-1714.
לידה |
15 באוגוסט 1654 Brâncoveni, רומניה |
---|---|
הוצאה להורג |
15 באוגוסט 1714 (בגיל 60) איסטנבול, האימפריה העות'מאנית |
מדינה | ולאכיה |
בן או בת זוג | Doamna Marica Brâncoveanu |
פרסים והוקרה | |
עיטור אנדריי הקדוש | |
ב-1992 הוכרז קונסטנטין ברנקוביאנו קדוש מעונה של הכנסייה האורתודוקסית הרומנית ויום אזכרתו נקבע ל-16 באוגוסט.