קריסה כבידתית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קריסה כבידתית (אנגלית Gravitational collapse) הוא תהליך בו גרם שמיים מסיבי מתכווץ תחת השפעת הכבידה של עצמו. לתהליך זה חשיבות רבה בהיווצרותם ומותם של כוכבים.
בכל גוף יציב, כוחות הכבידה מאוזנים על ידי הלחץ הפנימי של הגוף. הלחץ הפועל בכיוון המנוגד לכבידה, הפועלת לכיוון מרכז המסה של הגוף. כך נוצר מצב של שיווי משקל בו הכוחות השואפים לכווץ את הגוף שווים בגודלם ומנוגדים בכיוונים לכוחות הפנימיים. אם כוחות הכבידה אל תוך מרכז הגוף גדולים מסך כל הכוחות הפנימיים הפועלים החוצה מהגוף, הגוף אינו בשיווי משקל והוא ילך ויתכווץ עד להשגת שיווי משקל.
מכיוון שכוח הכבידה הוא הכוח החלש מבין כוחות היסוד, קריסה כבידתית יכולה להתרחש אך ורק בגופים מאוד מאסיבים, כדוגמת כוכבים או בגרמי שמיים בעלי צפיפות מאוד נמוכה, כדוגמת ענן מולקולרי ובקבוצות גדולות של כוכבים (כדוגמת צביר כדורי).