רזולוציה אופטית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רזולוציה אופטית היא היכולת של מצלמה, או מערכת אופטית במקרה הכללי, להבחין בפרטים בתמונה. המונח "רזולוציה" מתייחס לכמה גדלים פיזיקליים שונים.
רזולוציה על המטרה, או GSD (Ground Sampled Distance) - גודל הפרט הכי קטן במטרה שניתן להבחין בו. במקרה כזה המטרה נמצאת במרחק ידוע.
רזולוציה זוויתית, או IFOV (Incremental Field Of View) - מציין את הפרט הכי קטן שהמצלמה יכולה לראות כאשר המרחק אינו ידוע, ולכן מודדים בגודל זוויתי. עבור מטרה במרחק ידוע, הרזולוציה על המטרה שווה לגודל הקשת שיוצרת אותה זווית במעגל שרדיוסו שווה למרחק מהמטרה.
המונח "רזולוציה" יכול לציין את מספר הפיקסלים בתמונה דיגיטלית או בגלאי של מצלמה דיגיטלית.
מערכת אופטית פשוטה מורכבת מעדשה וגלאי אור הרגיש לספקטרום רחב של תדרים, החל מקרני גמא עד לקרני תת-אדום. העין היא דוגמה למערכת אופטית, היא כוללת עדשה המרכזת את האור הנכנס לעין וממקדת אותו על הרשתית שהיא גלאי האור של המערכת.