רימון מצוי
מין של צמח / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רימון מצוי (שם מדעי: Punica granatum) הוא מין עץ תרבות קטן או שיח בעל גזעים אחדים, ענף מאוד, נשיר ונושא פרי ייחודי. הוא אחד משני מינים של הסוג רימון (Punicacae) ממשפחת הכופריים (Lythraceae)[2]. השני הוא רימון קטן-פרחים (P. protopunica), שגדל בר באי סוקוטרה[3][4]. מוצאו של הרימון המצוי, כנראה, באזור הים הכספי באיראן של ימינו, ושם תורבת באלף השלישי לפנה"ס[5]. משם הופץ לכל ארצות אגן הים התיכון לפני כ-5,000 שנים. בארץ ישראל גידלו את הרימון המצוי כעץ תרבות כבר לפני למעלה מ-4,500 שנה, והוא אחד מעצי התרבות הקדומים בה. לרימון מצוי זנים רבים ומִכְלוֹאִים. זנים של רימון ירוק עד אשר פותחו בהודו, אוקלמו בהצלחה בדרום הערבה והם הניבו פירות באיכות גבוהה בחודשים פברואר עד יוני[6].
רימון | |
---|---|
פרי הרימון וגרעיניו בתוכו | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | הדסאים |
משפחה: | כופריים |
סוג: | רימון |
מין: | רימון מצוי |
שם מדעי | |
Punica granatum ליניאוס, 1753 |
הרימון נמנה עם שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל, ומסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה. בשל יופי הפרי וערכיו הסמליים, נפוץ השימוש בצורתו לעיטור מבנים, מטבעות, לבוש ועוד, ומקומות רבים קרויים על שמו. בתוך פרי הרימון נמצאים בין 200 ל-1,400 גרעינים אדמדמים הניתנים לאכילה.[7][8]