המלטה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המלטה היא התהליך של יציאת יונק מרחם אמו (מקביל לתהליך הלידה באדם).
יונקים גדולים, כגון פרימטים, בקר, סוסים, אנטילופות מסוימות, ג'ירפות, היפופוטמים, קרנפים, פילים, כלבי ים, לווייתנים, דולפינים ופוקניים, הם בדרך כלל בהיריון עם צאצא אחד בכל פעם, אם כי לעיתים יש בהם המלטות של תאומים ואף המלטות מרובות.
אצל בעלי חיים גדולים אלה, תהליך ההמלטה דומה לזה של הלידה באדם, אם כי רוב הצאצאים עצמאיים יותר סמוך להולדתם, צאצא נולד במצב מתקדם יותר מתינוק אנושי ומסוגל לעמוד, ללכת ולרוץ (או לשחות במקרה של יונק ימי) זמן קצר לאחר הלידה.
במקרה של לווייתנים, דולפינים ופוקניים, הצאצא היחיד נולד בדרך כלל כשזנבו יוצא תחילה, מה שמקטין את הסיכון לטביעה. האם מעודדת את הצאצא שזה עתה נולד לעלות אל פני המים כדי לנשום.
לרוב היונקים הקטנים יותר יש לידות מרובות, והמלטה עשויה להגיע לשגר של תריסר צאצאים ואף יותר. בבעלי חיים אלו, כל עובר מוקף בשק שפיר משלו ויש לו שליה נפרדת. יונקים גדולים שיולדים תאומים הם הרבה יותר נדירים, אבל זה קורה מדי פעם אפילו אצל יונקים גדולים כמו פילים.
אצל בעלי חיים מסוימים ייחום הנקבות מופיע בעונה מסוימת בשנה או במחזוריות קבועה אחרת, תקופות אלו נקראות עונת הרבייה. אצל חלק מבעלי החיים הייחום קשור לטמפרטורה השוררת בסביבה, למצבה הגופני והתזונתי של הנקבה ולזמינות מזון. כל אלה מיועדים להבטיח תנאים גופניים וסביבתיים נאותים לנקבה בתקופת נשיאת ההיריון, וכן להבטיח שהמלטת הצאצאים תהיה במועד נוח לגידולם מבחינת תנאי האקלים, זמינות המזון וכדומה, באופן שיצור סיכוי מרבי להישרדותם.