פוליטיקה של ישראל
פוליטיקה ישראלית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הפוליטיקה הישראלית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים. האידאולוגיה השלטת בישראל היא הציונות, ומרבית המפלגות במדינה מציינות את ערכיה כבסיס למצעיהן. הגושים הפוליטיים העיקריים בפוליטיקה הישראלית ובכנסת בפרט משויכים לזרמים האידאולוגיים של הימין, המרכז והשמאל. חלוקה זו אמנם דומה לפוליטיקה במדינות רבות בעולם – אך בישראל יש לה משמעויות ויישומים ייחודיים. ובדומה בחברות ומדינות בעולם, משתנה מעת לעת משמעות המונחים בציבוריות ובתקשורת בישראל.
בנוסף לשלושת הגושים המרכזיים וגם במקביל להן, קיימות קבוצות סקטוריאליות באוכלוסייה: חילונים, מסורתיים, דתיים לאומיים, חרדים, עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, ערבים, דרוזים, בדואים ועוד. אל חלוקה זו נוספה גם החלוקה העדתית ההולכת ומיטשטשת בקרב היהודים: למזרחים ולאשכנזים.
התגבשות הזרמים הפוליטיים בישראל החלה עוד בתקופת היישוב בשנות ה-20 של המאה ה-20, בדמותם של תנועת העבודה, הציונות הדתית, החוגים "האזרחיים" (כגון הציונים הכלליים) והרוויזיוניסטים.
השיח הפוליטי בישראל נע בעיקר סביב הציר הביטחוני-מדיני, זאת בניגוד למדינות אירופה שם החלוקה היא בעיקר על פי העמדות בתחום הכלכלי-חברתי. לפי הציר הזה מוגדרים גם מחנות השמאל והימין בכלל. החלוקה בין שמאל וימין בפוליטיקה הישראלית נעשית בעיקר לפי הפרמטרים הבאים: היחס למעמד שטחי יהודה ושומרון והיישובים שבהם, תהליך השלום הישראלי-פלסטיני, ביחס לכלכלה, יחסי דת ומדינה ובחלוקת המשאבים הכלכליים של המדינה.