תאוריית קשר
תאוריה הטוענת לקשירת קשר, לרוב בינלאומי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאוריית קשר (יכולה להיקרא גם: תאוריית קונספירציה או טענת מזימה) היא ניסיון להסביר אירוע או תופעה באופן חתרני כמבוססת על קנוניה, מתוך תפיסה שגורמים בעלי כוח מסתירים מהציבור הרחב את האמת, ומונעים את חשיפתה בשל אינטרסים שונים[1][2][3]. בתיאוריות הקשר מקושרים לרוב גורמים חברתיים ובעלי עוצמה שונים – כמו רשויות שלטון, מדענים ואמצעי תקשורת – בטענה שהם מתאמים את עמדותיהם, משתיקים או מטייחים את העובדות ה"אמיתיות", ומייצרים גרסה היסטורית רשמית ומוטעית לציבור[4][3].
תאוריות קשר משגשגות כאשר המידע על ההתרחשויות לקוי בחסר או שמקורות שונים לגביו סותרים זה את זה, גם אם בפרטים זניחים ומעוטי חשיבות, וכאשר קיימת חשדנות כלפי גופים בצמרת השלטון או באמצעי התקשורת. ככל שתאוריית הקשר מניחה שמסתירי האמת הם בעלי עוצמה גדולה יותר, היא נעשית חסינה יותר מפני הפרכה, משום שקל לה יותר להסביר ממצאים הסותרים אותה בפעילות מכוונת.
תאוריות קשר לרוב אינן תאוריה כלל, והמונח "תאוריית קשר" נטבע בטעות בדו"ח ועדת וורן משנת 1964. זהו צירוף כבול, בו משמעות המילים המחוברות יחד שונה ממשמעותן המילולית של רכיביו. הסיבה לכך שתאוריות קשר לרוב אינן יכולות להחשב כתאוריה היא משום שהן לא עומדות בתנאים ליצירת תאוריה, כולל התבססות על ממצאים אמפיריים, חוקים הנגזרים מהתיאוריה, והיכולת להפריך את נכונות התאוריה בהינתן ממצאים הסותרים את הנחות היסוד שלה.
תיאוריות קשר נחקרו, בין השאר, על ידי מייקל ברקון, חוקר מדע המדינה מאוניברסיטת סירקיוז, שהוציא ספר בנושא זה בשנת 2003. בספר הוא מתאר את האנשים שמאמינים בתאוריות קשר באמצעות הביטוי Conspiracy belief, אמונה בקיומה של קנוניה. על פי ברקון, זוהי האמונה בקיומה של מזימה שנרקמת בסתר על ידי ארגון מרושע[5]. אמונה זו מרמזת על יקום הנשלט באופן מכוון ולא אקראי. הדגש על שליטה מכוונת מתבטא בשלושה עקרונות הנמצאים כמעט בכל תאוריית קשר: אירועים אינם קורים במקרה, הדברים אינם כפי שהם נראים, וכל הדברים קשורים זה לזה[6]. לפי ברקון, תפיסה זו מעניקה שלווה למאמינים בה, כי כך הם בטוחים שלאירועים בעולם יש משמעות והם לא מתרחשים באופן שרירותי. לא זו בלבד שהאירועים אינם אקראיים, אלא שהם נוצרו על ידי ארגון סודי, וכך התפיסה מספקת למאמינים מטרה לחיים: להיאבק באויב המרושע.
מאפיין נפוץ נוסף שברקון מזהה בתאוריות קשר הוא שהן לא ניתנות להפרכה, כי כל ניסיון להפריכן נתפס כחלק מהקנוניה. מאמיני הקנוניה סבורים שקיים ארגון סודי השולט בערוצים דרכם מופץ המידע, בהם האוניברסיטאות וכלי התקשורת, ואם מוצגת ראיה שכביכול מטילה ספק בתיאוריית קשר, היא בהכרח נשתלה במכוון על ידי חברי הקנוניה כדי להטעות אחרים. התוצאה היא מערכת סגורה שאינה ניתנת להפרכה, ולכן זהו "עניין של אמונה ולא של הוכחה"[7].