תאודרוס השני, קיסר אתיופיה
קיסר אתיופיה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאודרוס השני (תעתיק מגעז: ቴዎድሮስ, גם אציה תאודרוס האזנהⓘ?, לפעמים מתועתק תוודרוס, תדרוס או טדרוס; 1818 לערך - 13 באפריל 1868) היה קיסר אתיופיה מ-1855 עד יום מותו. תאודרוס, שנולד בשם קאסה היילו (מוכר בשם סוס אבא תטק, בשם הצבאי מייסאוו קאסה ובשם אנד לאנתו) היה פוליטיקאי וחייל אתיופי במאה ה-19.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש צורך בהגהה ועריכה. | |
לידה |
1818 לערך שרגה, קווארה, האימפריה האתיופית | ||||
---|---|---|---|---|---|
התאבד |
13 באפריל 1868 מקדלה | ||||
מדינה | האימפריה האתיופית | ||||
מקום קבורה | מנזר מהברה סלאסי, קווארה | ||||
בת זוג | אנגדה וורק, תוובץ' עלי, טירונש וובה | ||||
השושלת הסולומונית | |||||
| |||||
| |||||
פרסים והוקרה | |||||
מסדר אלברט הדוב (15 במרץ 1863) | |||||
תאודרוס נולד בשנת 1818 בשרגה שבקווארה, ממערב לעיר גונדר. נולד בתקופת השופטים, תקופה שבה הקיסר האתיופי היה חסר סמכויות והשלטון התחלק בין מצביאים שניהלו מלחמות רבות ביניהם.
אביו, היילו וולדה גיורגיס, היה מושל קווארה, ואימו, אתטגב וונד-בווסן, הייתה בת אצולה מגונדר וממוצא אמהרי. בילדותו למד תאודרוס לימודי דת. כשבגר הצטרף לצבאו של דודו, הדג'אזמץ' כנפו, ולאחר מכן גם לצבאו של מושל גוג'ם, הדג'אזמץ' גושו זוודה, שם שירת במשך תקופה קצרה, לאחר שהראה יכולת צבאית גבוהה. בשנת 1847 ביוזמת הוויזרו מנן ליבן עמדה, נישא קאסה לנכדתה, תוובץ' עלי, ומונה למושל קווארה בתואר דג'אזמץ'.
בשנת 1852 החל את המסעות הצבאיים נגד האצולה של צפון אתיופיה. ב-11 בפברואר 1855 קאסה היילו הוכתר לקיסר אתיופיה תחת השם תאודרוס השני. הכתרתו סימנה את סופה של תקופת השופטים האתיופית ואת תחילת תהליך איחודה מחדש של האימפריה, תהליך שהסתיים בתקופת היילה סלאסי.
במהלך שלטונו החיל תאודרוס השני רפורמות מודרניות כגון פרסום צווים נגד העבדות, בניית הכביש הראשון, והקמת צבא לאומי במקום הצבאות הפיאודליים. עוד בתקופתו הונהגה חלוקת אדמות של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית ומסירתן לחקלאים, צעד אשר בשנת 1860 הוביל לקרע עם הכנסייה, והחריף את ההתנגדות לתאודרוס. במקביל, עקב אי הבנה בהתכתבות עם בריטניה, אסר תאודרוס על מיסיונרים אירופאים לפעול בארצו.
באפריל 1868 ממשלת בריטניה שלחה משלחת צבאית בפיקודו של רוברט נפייר לשחרור חטופים שהיו כלואים במבצר מקדלה. הקיסר שם קץ לחייו ביריית אקדח ב-13 באפריל, בעת שהצבא הבריטי החל את ההתקפה על המצודה עצמה.