תעלת דנובה–הים השחור
תעלה חפורה ברומניה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תעלת דנובה–הים השחור (ברומנית: Canalul Dunăre-Marea Neagră), המכונה ברומניה גם בשם "Magistrala Albastră" ("הדרך המהירה הכחולה")[1], היא תעלה חפורה המתפצלת לשתי זרועות, ממערב למזרח, באורך 95.6 קילומטרים, 64.2 קילומטרים בזרוע הראשית ועוד 31.2 קילומטרים בזרוע המתפצלת מהזרוע הראשית. התעלה מתאימה לשיט נהרות, מקשרת את נמל צ'רנוודה שעל הדנובה הישנה (זרוע אוסטרוב) עם נמל קונסטנצה בים השחור ומקצרת בכ-400 קילומטרים את אורך ההפלגה הדרושה כדי להגיע מהדנובה לים השחור. התעלה מחברת את נתיבי השיט האירופיים עם הים השחור, ויוצרת נתיב שיט רצוף מקונסטנצה שעל הים השחור עד רוטרדם שלחוף הים הצפוני ולאוקיינוס האטלנטי.
תצלום אווירי של תעלת דנובה–הים השחור באזור אג'יג'אה | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | תעלת מים |
שימוש | נתיב שיט |
מדינה | רומניה |
מיקום ההתחלה | צ'רנוודה שעל הדנובה הישנה (תעלה ראשית) |
מיקום הסוף | קונסטנצה בים השחור (תעלה ראשית) |
מפעיל | החברה הלאומית לניהול תעלות שיט |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1949–1987 (כ־38 שנים) |
עלות | כ-2 מיליארד דולר |
מידות | |
אורך | 95,600 מטר |
קואורדינטות | 44°11′53″N 28°23′54″E |
מפה של הדנובה (בכחול) ותעלת דנובה–הים השחור (באדום) | |
עבודות חפירת התעלה החלו ב-1949 ונפסקו ב-1953 לאחר מות יוסיף סטלין. ב-1976, ביוזמת ניקולאה צ'אושסקו, חודשו העבודות לפי תוכנית חדשה, והסתיימו בתעלה הראשית ב-26 במאי 1984. העבודות ליצירת הזרוע הנוספת בוצעו בין 1984 לבין 1987[2]. ההשקעה בעבודות הייתה כשני מיליארד דולר, ועל פי ההערכות, החזרתה הייתה צפויה תוך 50 שנה. ההכנסות השנתיות מניצול התעלה מניבות כשלושה מיליון אירו, ולפי נתון זה, החזרת ההשקעה תושלם לאחר 600 שנה.
במהלך העבודות נחפרו 294,000,000 מטרים מעוקבים של אדמה בתעלה הראשית ועוד 87,000,000 מטרים מעוקבים בתעלה הצפונית, סך הכל 25,000,000 מטרים מעוקבים יותר מתעלת סואץ ו-140,000,000 מטרים מעוקבים יותר מתעלת פנמה.