בית עזמות
ישוב יהודי בארץ ישראל מימי שיבת ציון ולאורך תקופת הבית השני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בֵּית עַזְמָוֶת (גם: עַזְמָוֶת) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט בנימין.
העיר נזכרת בתנ"ך כאחת מערי שבט בנימין אליהן שבו עולי בבל, הן בספר עזרא[1] והן בספר נחמיה[2].
החוקר אדוארד רובינסון הציע לזהות את העיר הקדומה עם הכפר חזמא, צפונית מזרחית לירושלים, וזהו הזיהוי המקובל כיום[3].
בכפר חזמא נתגלו עתיקות רבות מתקופת בית שני, בהן כלי חרס כגון אגרטלים, קערות וספלים, וכן גלוסקמאות עם כיתוב בעברית[4].
חיזוק לזיהוי זה ניתן למצוא ברשימות הייחוס של בני שבט בנימין בספר דברי הימים[5], שם נזכר "עזמות" לצד עֲנָתוֹת (היא ענאתא של ימינו), עָלֶמֶת (היא "ח'רבת עלמית" של ימינו) וזִמְרִי (היא "ח'רבת זמרי" שבשכונת פסגת זאב) - כולם אתרים הנמצאים בסמיכות לכפר חזמא.
אחד מגיבורי דוד המלך נקרא "עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי"[6], ומקורו בעיר "בחורים", המזוהה עם "עלמון-עלמת" שמדרום לחזמא[7].