גאוגרפיה רגיונלית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
גאוגרפיה רגיונלית (גאוגרפיה חבלית באנגלית: Regional Geography) היא אחד מתחומי המחקר הוותיקים והמרכזיים בגאוגרפיה, שעוסק בתיאור המאפיינים של יבשות, מדינות ואזורים בכדור הארץ. התחום שגשג במחצית הראשונה של המאה ה-20.
גאוגרפיה רגיונלית היא אחד מתחומי החקר של הגאוגרפיה, העוסק בתיאור התכונות הייחודיות של אזורים על פני כדור הארץ. תכונות ייחודיות אלה יכולות להיות פיזיות כאקלים, הרים, נהרות. אליהן מצטרפות תכונות אנושיות - יישוב, אוכלוסייה, כלכלה. התחום היווה את הליבה של הגאוגרפיה מהמאה ה-19 ועד שלהי המאה העשרים. לאחר מלחמת העולם השנייה, ירדה קרנה של הגאוגרפיה הרגיונלית בין השאר עקב ביקורת על העדר תאוריה מאחוריה ואי יכולתה לעסוק בהכללה ובניבוי - תכונה חשובה במדעים אחרים. עם זאת היא נותרה תחום חשוב בחינוך הגאוגרפי בבתי הספר, משרתת את התכנון האזורי ואף התגלגלה כנושא בלימודים אזוריים או בלימודי אדם-סביבה.[1][2]