דיינוסוכוס
סוג של תנינאי ענק שחי באמריקה הצפונית בשלהי הקרטיקון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דיינוסוכוס (שם מדעי: Deinosuchus) הוא סוג של תנינאי[hebrew 1] ענק שחי 80–73 מיליון שנה לפני זמננו בגיל הקמפן בתקופת הקרטיקון העליון באמריקה הצפונית, וזכה לפרסום בתור "התנין המפלצתי שטרף דינוזאורים".[2] הדיינוסוכוס היה בעל חיים ענק ואחד התנינאים הגדולים ביותר שחיו אי-פעם. הוא היה טורף-על אופורטוניסטי: בנוסף לדגים וצבי ים, הוא טרף גם דינוזאורים גדולים שהתקרבו לגדות של נהרות ומקווי מים אחרים. פירוש שמו ביוונית עתיקה הוא "תנין נורא" או "תנין גדול באופן מעורר אימה": δεινός (דיינוס) – "נורא, עוצמתי, חזק, מופלא, גדול, מפחיד, מעורר אימה",[hebrew 2] σουχος (סוכוס) – תנין.
דיינוסוכוס | |
---|---|
שלד משוחזר של דיינוסוכוס | |
תקופה | |
קמפן (קרטיקון), 80–73 מיליון שנה לפני זמננו | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | זאורופסידה |
קבוצה: | דיאפסידה |
קבוצה: | ארכוזאוריה |
על־סדרה: | דמויי תנינאים |
קבוצה: | Eusuchia |
סדרה: | תנינאים |
על־משפחה: | דמויי אליגטור |
סוג: | דיינוסוכוס |
מינים | |
שם מדעי | |
Deinosuchus הולנד, 1909 | |
מבחינה פילוגנטית הדיינוסוכוס היה קרוב לאליגטור, והיה די דומה לאליגטורים של היום, למעט גודלו העצום: אורך של 10–12 מטר, ומשקל של 5–8.5 טונות. עוצמת הנשיכה של הדיינוסוכוס הוערכה ב-102,000 ניוטון (10.4 טון-כוח) – יותר מכל בעל חיים שחי אי-פעם ביבשה, ואף יותר מהטירנוזאורוס רקס, שידוע בנשיכתו החזקה המסוגלת אף לשבור עצמות.[3] התנינאים של היום, ובפרט התניניים והאליגטוריים, קטנים בהרבה: לשם השוואה, אורכו של התנין הגדול ביותר החי היום, תנין הים, הוא שבעה מטרים לכל היותר, ומשקלו כ-1–2 טונות (1,000–2,000 קילוגרם) לכל היותר.
מאובנים של דיינוסוכוס נמצאו בארצות הברית במדינות טקסס, ויומינג ומונטנה וכן בחוף המזרחי (למשל בג'ורג'יה וקרוליינה הצפונית). מאובנים שלו נמצאו גם בצפון מקסיקו. הוא חי משני הצדדים של הים הפנימי המערבי שחצה את אמריקה הצפונית באותה תקופה. הוא הגיע לשיא גודלו בבית הגידול המערבי, אך היה נפוץ יותר במזרח ארצות הברית. במשך שנים היו פלאונטולוגים חלוקים בשאלה האם שתי האוכלוסיות מייצגות מינים טקסונומיים שונים, אך תגליות חדשות מ-2010 הראו ששתי האוכלוסיות הן אכן של מינים שונים של הדיינוסוכוס. המחקר על החלוקה למינים של הדיינוסוכוס נמשך גם היום. השרידים הראשונים של הדיינוסוכוס נתגלו בצפון קרוליינה שבארצות הברית בשנות ה-50 של המאה ה-19, אך הוא תואר וסווג טקסונומית רק ב-1909. שרידים נוספים נתגלו בשנות ה-40 של המאה ה-20, ומאוחר יותר שימשו לשחזור (לא מדויק) של גולגולתו שהוצג במוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע. לא הכל ידוע עדיין על הדיינוסוכוס, אך ממצאים חדשים שנתגלו בשנים האחרונות יכולים לשפוך אור על טורף ענק זה.