הלכה למשה מסיני
מונח המתאר את כל אותן הלכות התורה שבעל פה שניתנו, על פי המסורת היהודית, במעמד הר סיני מאלוהים למשה, כביאור הראשוני לתורה שבכתב / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.[1] כל הלכות התורה שבעל פה שניתנו בסיני מהקב"ה למשה, כביאור לתורה שבכתב, נקראות הלכה למשה מסיני.[2]
אמנם ברוב המקומות, הושאל מונח זה לתאר דווקא הלכות שאין לנו דרך לדורשן מפסוקים מפורשים (באמצעות המידות שהתורה נדרשת בהן) או מההיגיון האנושי, ויש צורך עבורן למסורת הנ"ל שכל התורה ניתנה בסיני. לפיכך, המונח מתאר למעשה סוגה הלכתית. הרמב"ם מגדיר את סוגת ההלכות הזאת במילים הבאות: "כל דבר שאין לו רמז במקרא, ואינו נקשר בו, ואי אפשר להוציאו בדרך מדרכי הסברה - עליו לבדו נאמר 'הלכה למשה מסיני'".
יש שכתבו שאף הלכה שהיא ברורה ומוסכמת, מכונה בצורה מושאלת 'הלכה למשה מסיני', כלומר שדין זה הוא ללא ספק[3]. יתכן שמכך השתרבב השימוש כיום בביטוי זה גם כמטבע לשון לחוק או כלל אותו יש לבצע ללא עוררין, ללא בקשת טעם[4].