Loading AI tools
הסכם שלום בין גרמניה למדינות ההסכמה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוזה ורסאי (או אמנת ורסאי) הוא הסכם שלום בין גרמניה למדינות ההסכמה, והוא גם החוזה הראשון שנחתם במסגרת ועידת השלום בפריז לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב-28 ביוני 1919. חוזה ורסאי נחתם למעשה באולם המראות (אנ') שבארמון ורסאי, אותו האולם בו הוכרז ב-1871 על איחוד גרמניה.
חותמים | ארצות הברית, ליבריה, ניקרגואה, פנמה, קובה, הרפובליקה הסינית, ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, יוון, פרו, פורטוגל, ממלכת חג'אז, הרפובליקה הפולנית השנייה, אורוגוואי, ממלכת רומניה, סיאם, הרפובליקה הצ'כוסלובקית הראשונה, הונדורס, האיטי, יפן, רפובליקת ויימאר, איטליה, האימפריה הבריטית, צרפת, גואטמלה, הממלכה המאוחדת, ממלכת איטליה, ברזיל, הרפובליקה הצרפתית השלישית, בוליביה, האימפריה היפנית, בלגיה, אקוודור |
---|---|
מקום יצירה | אולם המראות |
תאריך יצירה | 28 ביוני 1919 |
שפות | צרפתית, אנגלית |
ההסכם הופר זמן קצר לאחר שנכנס לתוקף, על ידי רפובליקת ויימאר, כאשר גרמניה החלה להתחמש בחשאי. באופן גלוי הופר ההסכם לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933.
מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בהתמוטטות צבאית וכלכלית של גרמניה, אולם מבלי שגרמניה עצמה נכבשה. הגרמנים ביקשו הפסקת אש ביער קומפיין שבצרפת ב-11 בנובמבר 1918. ההסכם נכתב ברובו על בסיס תוכנית ארבע עשרה הנקודות של וודרו וילסון, שקרא ל"שלום ללא מנצחים ומנוצחים", רעיון שעלה גם באירופה מיד לאחר מהפכת פברואר ברוסיה.[1]
ועידת השלום נפתחה ב-18 בינואר 1919, בפריז. במהלך הוועידה היו התכנסויות רבות משתתפים, פעלו 16 ועדות מומחים, אך הסמכות העליונה ניתנה לוועד ה-10 שכלל את ראשי המדינות ושרי החוץ של ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, צרפת, איטליה ויפן. במהלך הוועידה גובשו ההסכמים במשא ומתן בין "ארבעת הגדולים", נשיא ארצות הברית וודרו וילסון, ראש ממשלת צרפת ז'ורז' קלמנסו, ראש ממשלת איטליה ויטוריו אורלנדו וראש ממשלת בריטניה דייוויד לויד ג'ורג'.
וילסון החזיק בגישה אידיאליסטית ורצה להגיע להסכמים הוגנים, שלא יהיו מבוססים על נקמה בגרמניה ובעם הגרמני, לאפשר את מימוש זכות ההגדרה העצמית ולהקים את חבר הלאומים, שבו הוא תלה תקוות למניעת מלחמות נוספות בעולם. לעומתו, ז'ורז' קלמנסו ביקש להבטיח את ביטחונה של צרפת באמצעות החלשתה המוחלטת של גרמניה, כך שלא תוכל לעולם לתקוף את צרפת, גם אם יהיה הדבר כרוך בהשפלתה. הוא דרש שצרפת, שנפגעה קשות במלחמה, תשתקם על חשבון גרמניה בעזרת תשלום פיצויים והעברת שטחים גרמניים לשלטון צרפת. דייוויד לויד ג'ורג' הבריטי רצה להגיע להסכם של פשרה שיחליש מעט את גרמניה, אבל לא יחזק יותר מדי את צרפת, כך שהשתיים יאזנו אחת את השנייה, ולא יפריעו להגמוניה הבריטית בעולם. לעומת זאת אורלנדו, נשיא איטליה, לא נקט עמדה בולטת בקשר לאירופה בכלל, אלא פעל למען השגת שטחים למדינתו (עם זאת, איטליה יצאה מוועידה זו ללא כל השגים טריטוריאליים, וזאת בשל התעקשותו של וילסון, על עקרון ההגדרה העצמית. אורלנדו, שנוכח לדעת כי איטליה לא תזכה בשום הישג טריטוריאלי, עזב בכעס את הדיונים באפריל 1919).
440 סעיפי ההסכם מחולקים לפי מספר תחומים, ועיקריהם הם:
סעיפים 1–26 היוו את אמנת חבר הלאומים, והנספח שאחריהם פירט את החברות המייסדות שלו.
ההסכם הופר כבר זמן קצר לאחר שנכנס לתוקף, על ידי רפובליקת ויימאר כאשר גרמניה החלה בהתחמשות בחשאי. הוקם חיל אוויר סודי תחת המעטה של "מועדוני טיס", טייסים וחיילים גרמנים הורשו להתאמן בברית המועצות, והוקמו בסיסי ניסוי למטוסים ולטנקים על אדמת רוסיה (דוגמת בית הספר לשריון בקאזאן) כתוצאה מהסכם עם הממשלה הסובייטית. במקביל, הצבא התחיל בחימוש מחדש ב-1935, ועם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, ההסכם הופר בגלוי.
תשלומי הפיצויים הכבדים שגרמניה נדרשה לשלם הביאו להתמוטטות כלכלתה, ומצב התוהו ובוהו שנגרם עקב כך תרם משמעותית להתחזקותם של גורמים קיצוניים ובהם המפלגה הנאצית.
ההגבלות המספריות שהוטלו על הצבא הגרמני הובילו אותו לפתח טקטיקות לחימה חדשות כדי להתגבר על הנחיתות המספרית שלו. כמו כן שוחררו קצינים רבים מהשירות, ורק הקצינים הטובים ביותר הורשו להישאר.
ההסכם הגביר את ההשפלה שגרמניה חשה אחרי התבוסה במלחמת העולם הראשונה, ונחשב בעיני רבים לאחד הגורמים שזירזו את פרוץ מלחמת העולם השנייה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.