חיבור ספר הזוהר
אודות מקום וזמן חיבור הזוהר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של חכמת הקבלה. הספר הופיע בשלהי המאה ה-13 בספרד. על פי רבי משה די לאון מפיץ הספר, חובר הספר על ידי רבי שמעון בר יוחאי, תנא מהמאה ה-2 לספירה ותלמידיו, המוזכרים לכל אורך הספר, בתדירות גבוהה[1]. על פי העמדה המקובלת במחקר, ספר הזוהר הוא חיבור פסאודואפיגרפי שחובר על ידי רבי משה די לאון עצמו או על ידי חוג כותבים שנוצר סביבו.[2].
שאלות אודות זמן ומקום חיבורו של ספר הזוהר וזהות מחבריו העסיקו דורות רבים של לומדים וחוקרים. זהות מחבריו ומקורותיו הן שאלות מכריעות להבנת אופן התפתחות הקבלה והשפעתה על התרבות היהודית.