חיים פרלמן
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים פֶּרֶלְמן (Chaïm Perelman; 20 במאי 1912, ורשה – 22 בינואר 1984, בריסל) היה משפטן, פילוסוף של המוסר ושל המשפט, בלגי ממוצא יהודי-פולני, הנחשב לאחד מהתאורטיקנים החשובים ביותר של רטוריקה וארגומנטציה במאה ה-20. חיבורו המרכזי: "מסה על הארגומנטציה – הרטוריקה החדשה" (Traité de l'argumentation – la nouvelle rhétorique; 1958).
לידה |
20 במאי 1912 ורשה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
22 בינואר 1984 (בגיל 71) אוקלה, בלגיה |
מקום לימודים | האוניברסיטה החופשית של בריסל |
מוסדות |
|
מונחה לדוקטורט | דוד הרטמן |
זרם | הרטוריקה החדשה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
עיסוק | פילוסוף, פרופסור, מרצה באוניברסיטה |
מדינה | בלגיה, פולין |
פרסים והוקרה | פרס פרנקי (1962) |
בן או בת זוג | Felicie Perelman (13 בינואר 1935–?) |
פרלמן נמנה בסוף קיץ 1942, בין מייסדיו של הוועד להגנת היהודים בבלגיה בבריסל וניהל את מחלקת הסיוע למבוגרים בארגון. במקביל התבקש להישאר בתפקידו ב"איגוד היהודים בבלגיה" (Association des Juifs en Belgique) במטרה לדלות מידע ולעשות שימוש במשאבים של האי"ב לטובת הארגון המחתרתי.[1]
חיים פרלמן נולד בעיר ורשה (בעת הולדתו עוד בתחום המושב של האימפריה הרוסית, וכעבור שנים ספורות בירת המדינה הפולנית החדשה) בשנת 1912. בשנת 1925 היגר עם משפחתו לאנטוורפן שבבלגיה. הוא החל את לימודיו באוניברסיטה החופשית של בריסל, שבה עתיד היה להישאר לאורך הקריירה שלו. בשנת 1934 קיבל תואר דוקטור למשפטים, ובהמשך, לאחר שהשלים דיסרטציה על הפילוסוף והמתמטיקאי גוטלוב פרגה, קיבל תואר דוקטור נוסף ב-1938. באותה שנה מוּנה למרצה במחלקה לפילוסופיה וספרות. בסוף אותה שנה הוא היה לפרופסור מן המניין הצעיר ביותר בתולדות אוניברסיטה זו.
פרלמן החל את מחקרו במשפטים ובפילוסופיה במסגרת הפוזיטיביזם הלוגי. בשנת 1944 הוא השלים מחקר אמפיריציסטי שעסק בצדק, שהמסקנה שעלתה ממנו הייתה שמאחר שיישומיו של המשפט מערבים תמיד שיפוטים ערכיים – והואיל וערכים אינם כפופים למסגרת לוגית, אובייקטיבית – הרי שיסודות הצדק אינם אלא שרירותיים. פרלמן ראה במסקנה שעלתה ממחקרו טענה שלא ניתן להחזיק בה, שכן שיפוטים ערכיים מהווים חלק אינטגרלי מכל חשיבה מעשית וקבלת החלטות, ולטעון ששיפוטים אלה נעדרים כל בסיס לוגי פירושו לדחות את היסודות הרציונליים של הפילוסופיה, המשפט, הפוליטיקה והאתיקה.
כתוצאה ממחקרו, נטש פרלמן את הפוזיטיביזם לטובת שיטות פילוסופיות העשויות לספק רציונל לשיפוטים ערכיים. ב-1948 הוא פגש בלוסי אולברכטס-טיטקה (Lucie Olbrechts-Tyteca), שלמדה אף היא באוניברסיטה החופשית של בריסל, והחל לעבוד בשיתוף עמה על פרויקט שעתיד היה לכונן את הרטוריקה של העולם העתיק כבסיס עבור לוגיקה של שיפוטים ערכיים.
ב-1958 פרסמו פרלמן ואולברכטס-טיטקה את מחקרם על מערכת השקילה הבלתי-פורמלית (informal reasoning) בספר Traité de l'argumentation: la nouvelle rhétorique ("מסה על הארגומנטציה – הרטוריקה החדשה"). העבודה, שנערכה תוך התבוננות מוקפדת וסינתזה ברוח פרגה, ניתחה מנעד רחב של טיעונים ממשיים מתחומי הפילוסופיה, המשפט, הפוליטיקה, האתיקה והעיתונאות. הניתוח הוליד תאוריה של ארגומנטציה אשר הושתתה על מתן מקום לערכים ולקהל, ואשר התוותה נקודות פתיחה וטכניקות כלליות לטענת טיעונים.
ב-1962 הוזמן פרלמן על ידי הנרי ג'ונסטון הבן ורוברט אוליבר לבוא לשמש פרופסור מחקר אורח באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה (Penn State). שיתוף הפעולה בין ג'ונסטון לפרלמן, שהחל עוד בטרם פרסום "הרטוריקה החדשה", נשא פירות; ג'ונסטון ייסד את כתב העת רב-ההשפעה Philosophy and Rhetoric, ופרלמן ביסס את מעמדו בארצות הברית כאחד המובילים שבתאורטיקנים של הארגומנטציה.
במרוצת שני העשורים הבאים המשיך פרלמן לפרסם עבודות הקשורות או הנגזרות מן "הרטוריקה החדשה". בנוסף, הוא הרים תרומות משמעותיות למדעי המשפט, בכהונתו כמנהל המרכז הלאומי לחקר בלוגיקה באוניברסיטה החופשית של בריסל ובפרסומיו הנמשכים בפילוסופיה של המשפט ובארגומנטציה.
בשנת 1962 זכה פרלמן בפרס פרנקי (Francqui) היוקרתי, המוענק למדען או הוגה בלגי צעיר (עד 50) כהכרה בהישגיו.
בדצמבר 1983 העניק הפרלמנט הבלגי לפרלמן, כהוקרה על הישגיו האקדמיים והאזרחיים, תואר ברון.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.