טבח ארפורט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טבח ארפורט התרחש בקהילה היהודית בארפורט, גרמניה, בא' בניסן ה'ק"ט (21 במרץ 1349), כחלק מגזירות ק"ט בימי המוות השחור. במהלך הפרעות נטבחו כ-3,000 יהודים מבני הקהילה,[1][2][3][4] והניצולים מבני הקהילה גורש מהעיר. חלק מהיהודים הציתו את בתיהם ורכושם ונספו בלהבות לפני שניתן היה להתקיף אותם. הטבח החל בשבת בבוקר, בעת תפילת שחרית, ואחד ממוקדי הטבח העיקריים היה בית הכנסת של הקהילה. בית הכנסת עצמו ניזוק בפרעות, אך שופץ והוא עומד על תלו עד היום.
יש הסוברים שבין הנרצחים היה הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן, מחבר "ספר האגודה".[5] ר' ישראל ברבי יואל מארפורט, שניצל מן ההריגה, כתב קינה על האירוע, בשם: "ציון אֲרַיַוֵךְ בכי", ובה מוזכר ר' אלכסנדר זוסלין.[6]
כתבי יד עבריים רבים שהיו בידי הקהילה הושחתו במהלך הטבח ונבזזו בידי הפורעים. לאחר גירוש היהודים, הוחרמו כתבי היד בידי עיריית ארפורט, ואחדים מהם נמכרו על ידה לאורך השנים. אוסף גדול של כתבי יד עבריים שהיו בבעלות קהילת ארפורט התגלגלו לספריית הכנסייה האוונגליסטית בעיר. בשנת 1879 מכרה הכנסייה האוונגלית את כתבי היד היהודיים שברשותה לידי ספריית המדינה בברלין, תמורת 5,000 מרקים,[7] ושם הם שמורים עד היום כ"אוסף ארפורט". בין כתבי היד באוסף ארפורט ספרי תורה, חומשים, מחזור וכן כתב יד ארפורט לתוספתא, אחד מכתבי היד החשובים של התוספתא.