ידידה בת עדיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יְדִידָה בַת-עֲדָיָה היא דמות מקראית, שמה מופיע בספר מלכים ב', פרק כ"ב, פסוק א'. ידידה הייתה בתו של עדיה מהעיר בצקת בשפלת יהודה. היא הייתה אשת אמון מלך יהודה ואם בנו יאשיהו. שמה מופיע פעם אחת בתנ"ך ופירושו אהובה או חביבה.[1] שמה נעדר מתיאור הסיפור המקביל על המלכת בנה בספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, פסוק א'.
עובדות מהירות מדינה, בן או בת זוג ...
מדינה | ממלכת יהודה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
בן או בת זוג | אמון | ||||||
שושלת בית דוד | |||||||
| |||||||
סגירה
ייתכן ונשואיה לאמון מלך יהודה נועדו לחזק קשרים עם משפחות מכובדות מאזור שפלת יהודה.[2] העיר בצקת לא זוהתה, אך ייתכן כי זו הייתה עיר בשפלת יהודה בנחלת שבט יהודה וזאת משום שהיא נכללת ברשימת ערי יהודה המופיעה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"ט לצד הערים עגלון ולכיש.[3]