מן המקום שבו אנו צודקים
לא יצמחו לעולם
פרחים באביב...
הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה
כְּמוֹ חָצֵר
אבל ספקות ואהבות עושים
את העולם לתחוח
כמו חפרפרת, כמו חריש.
סגירה
יהודה עמיחי נולד בשם לודוויג - יהודה פּפוֹיְפֶר (Ludwig- Yehuda Pfeuffer) בווירצבורג שבדרום גרמניה למשפחה יהודית אורתודוקסית. בילדותו למד בגן-ילדים ובבית-ספר יהודי בשפות עברית וגרמנית. המשפחה עלתה לארץ-ישראל כשהיה בגיל 11. תחילה התגוררו בפתח תקווה, ואחרי כשנה עברו לירושלים. עמיחי סיים לימודיו בבית הספר התיכון הדתי מעלה בירושלים.
בשנת 1955 התפרסם ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים", וחולל מהפכה בשירה העברית. בשנת 1957 זכה בפרס שלונסקי על ספר זה. הוא היה הראשון ממשוררי דור המדינה שזכה בפרס ישראל, שהוענק לו ב-1982. בנימוקים לפרס כתבו השופטים שעמיחי "בשירתו יצר מהלך חדש בשירה העברית" ו"הביא לשנוי מהפכני בלשון הפיוטית, צירוף בין חומרים פיוטיים לחומרים השאובים מן היום יום".[דרוש מקור] ספריו של עמיחי הופיעו ברשימות רבי-המכר שפורסמו בעיתונים "הארץ" וב"ידיעות אחרונות".
עמיחי הוא המשורר הישראלי המתורגם ביותר[דרוש מקור] והידוע ביותר בעולם ונחשב לאחד המשוררים הבולטים והחשובים במחצית השנייה של המאה העשרים. הוא זכה להכרה בינלאומית רחבה וספריו תורגמו ל-40 שפות. כנסים בינלאומיים בעניין שירתו נערכו, בין השאר, באוניברסיטאות אוקספורד ב-1994 ובייל ב-2007. עמיחי היה מועמד מספר פעמים, ברשימה הסופית, לפרס נובל. שיריו של עמיחי נכללים בתוכניות הלימודים של בתי-הספר התיכוניים הכלליים בארצות הברית וביפן, וכמו כן נלמדים בקולג'ים ואוניברסיטאות ברחבי בעולם. יצחק רבין, ראש הממשלה שזכה בשנת 1994 בפרס נובל לשלום, הזמין את עמיחי לקרוא משיריו בטקס הענקת הפרס באוסלו. בין השאר קרא עמיחי את שירו "אלוהים מרחם על ילדי הגן". רבים משירתו המתורגמת הושמעו בתחנות רדיו שונות ברחבי תבל ושיריו פורסמו בשפות שונות במגזינים רבים בעולם, בהם: New Yorker,New Republic, New York Times.
ארכיונו הספרותי של עמיחי נמכר לאוניברסיטת ייל והופקד בספרייה לספרים עתיקים וכתבי יד של המחלקה לשירה עולמית.[2]
יהודה עמיחי חולל תמורה מהפכנית בשירה העברית בשנות החמישים. הוא הדגיש את שירת "האני" בדור שהדגיש את שירת "האנחנו", את האידאולוגיה הקולקטיבית ואת המיתוס. הוא השתמש בדימויים מודרניים מקוריים לתיאור רגשות ומצבים של היחיד. שני קובצי שיריו הראשונים של עמיחי, 'עכשיו ובימים האחרים' (1955) ו"במרחק שתי תקוות" (1958) מסמלים שינוי זה.
עמיחי הפך במהרה למשורר פופולרי וידוע בציבור. שירתו שיקפה איפוא הלכי רוח של שינוי בקרב קוראי השירה שחיפשו ביטוי חדש למציאות עולמם. חוקר הספרות גרשון שקד אמר עליו "למדנו ממנו שאפשר להגיד דברים עמוקים ורגישים במילים פשוטות, וללא הגבהה פאתטית: שאין צורך להרעים
בתותחים ומוטב לדבר בלשון בני-אדם."[3] בנוסף לספרי שיריו, פרסם עמיחי גם כמה רומנים, מחזות וכמה תסכיתי רדיו.
עמיחי הותיר אחריו בן מנישואיו הראשונים עם תמר ושני ילדים מנישואיו השניים עם חנה סוקולוב. התגורר בשכונת ימין משה בירושלים. בתו היא הבמאית והכוריאוגרפיתעמנואלה עמיחי.
הכיכר בשכונת קוממיות בירושלים, בה חי מרבית שנותיו נקראת מאז 2022 כיכר יהודה עמיחי[5].
פעמונים ורכבות: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל", זכה בפרס ראשון בתחרות תסכיתי רדיו של רדיו איטליה, תורגם לאיטלקית והושמע ברדיו איטליה; תורגם והושמע בשפות המקומיות בצרפת, בגרמניה, פולין, הולנד וארצות הברית. הוצג גם על במה.
היום שבו נקבר מרטין בובר: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל" עובד והוצג על במה לראשונה על ידי ניסן נתיב. עובד לאופרת-פרינג'.
לאהוב בירושלים: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל".
לכה דודי: תסכית רדיו, הושמע ב "קול ישראל".
להרוג אותו: תסכית רדיו, הושמע ב "קול ישראל".
כנס הכיתה: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל".
ירושלים: תיאטרון שירה, הוצג בתיאטרון La Mama, ניו יורק 1984, וכן בירושלים.
התסכיתים: "פעמונים ורכבות", "היום בו נקבר מרטין בובר" ו"להרוג אותו" הוצגו בניו יורק ובטורונטו 2000–2001.
התסכית "פעמונים ורכבות" מועלה שוב בשנת 2020 במסגרת סדרת ערבי ספרות.[6]
ספרי ילדים
מה שקרה לרוני בניו יורק (בליווי ציורי המחבר), הוצאת עם עובד, 1968.
נדודים (בליווי רישומים צבעוניים מאת הרמן הסה; מגרמנית), שוקן, 1978.
אלזה לסקר-שילר, שירים (הרישומים מעשי ידי המשוררת), תל אביב, 1969.
רולף הוכהות, ממלא המקום (תרגום המחזה: יהודה עמיחי; תרגום ההארות ההיסטוריות: עדנה קורנפלד), ירושלים: שוקן, 1964.
הלמה הינה, הביצה היפה ביותר בעולם, שוקן לילדים, 1987.
הוארד שוורץ, כלים (שירים; מאנגלית: שלמה וינר ויהודה עמיחי; עיטורים: יצחק גרינפלד), חיפה, 1978.
שיריו המולחנים
עמיחי הוא מהמשוררים המולחנים ביותר בארץ והמשורר הישראלי המולחן ביותר בעולם[דרוש מקור]. רבים משיריו הולחנו, ויצירות מוזיקליות נכתבו ובוצעו על-פי שיריו בארץ ובעולם.
רון לוי - "והיא תהילתך" - קנטטה לקריין ולמקהלה (1965)- היצירה ייצגה את ישראל בכינוס השנתי של ISCM (החברה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו) שהתקיים בסטוקהולם שוודיה.
אליזבט סווידוס - "ירושלים" מופע בתיאטרון "לה ממה" בניו יורק, 1984 מבוסס על שירי עמיחי (כ-10 שירים).
Mateas Pintscher (גרמניה) הלחין יצירה מוזיקלית לשירי ירושלים baritone and chamber orchestra.
now when the waters", "in a man's life", "the house of lovers" - David Froom". בכורה אוקטובר 2006 בוושינגטון ב-Smithsonian American Art Museum.
Iranyi, Gabriel - If I forget thee, Jerusalem :for bariton, mixed choir and orchestra: score /Gabriel Iranyi; text, Yehuda Amichai; translation, Assia Gutmann and Stephen Mitchell
בגינה הצבורית - הוצאת A ORIENTE איטליה, קורא דורון מיטלר מוזיקה: Adriano Sangineto, Stefano Ligorati, Aghim Muka.
V’hi t’hilatecha, poem by Yehuda Amichai, for speaker, three part chorus and three solo violas, S.A.T:.Lewy, Ron
An Eternal Window, Benjamin Wallfisch ,יצירה לטנור מקהלה ותזמורת. בצוע בכורה עולמי ב-National Gallery לונדון, אוקטובר 2011.
Mohammed Fairouz - "Memorial Day for the War Dead". Third Symphony "Poems and Prayers. הסימפוניה הוזמנה על ידי Northeastern University והבכורה התקיימה ב-16.2.2012 בניו יורק.
גם האגרוף – Elizabeth Alexander [זכה בתחרות בפרס Craig and Janet Swan composer prize 2002 ] כמו כן זכה ב-top honors 2002 waging peace torogh singing project in Bach Oregon Music Festival-
המלחין הצ'כי an Dušek הלחין רצף של 6 שירים למקהלה ותזמורת:
,Performance Called Future
,Remembrance of Love: Vision
,Water Surface
,Rain on a Battle Field
,Accompany Me
Jerusalem,
MARTINBRESNICK: Prayers Remain Forever - Lisa Moore, piano / Artist Unknown, vocals/ Sarita Kwok, violin/ Michael Compitello, vibraphone/ Ian Rosenbaum, marimba/ Double Entendre Music Ens.
פרס שלונסקי - 1957 על ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים"
פרס ראשון מאת "קול ישראל" לתסכית רדיו מקורי "פעמונים ורכבות" יוני 1962
פרס רדיו איטליה - מקום ראשון בתחרות בינלאומית לרדיו – דרמה על "פעמונים ורכבות" ספטמבר 1962
עמיחי הוא המשורר הישראלי הראשון שנבחר בשנת 1986 כחבר כבוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובשנת 1991 הוענק לו תואר Distinguished Associate Fellow מטעם מוסד זה.
עמיחי הוזמן לעיתים קרובות לארצות הברית כמרצה ומשורר-אורח. לימד כתיבה יוצרת באוניברסיטאות: Yale, NYU, Berkely ו-Cuny. קרא שירים בספריית הקונגרס (Library of Congress) ב-1970 ובמרכז קנדי (Kennedy Center), שניהם בוושינגטון, וכן הוקלט במסגרת ה-Archive of World Literature on Tape ב-1981.
ה-LANNAN LITERARY SERIES VIDEOS הוציא קלטת וידאו בה קורא עמיחי משיריו באנגלית.
שיריו הוצגו מספר פעמים ברכבת התחתית ובאוטובוסים בניו–יורק, בסן–פרנסיסקו ובערים רבות אחרות בארצות הברית במסגרת תוכנית השירה POETRY IN MOTION של ה-M.T.A THE TRANSIT AUTHORITY בשנים 1986, 1988, 2000, 2001.
בשנת 2018 הוצג שיר שלו " Ein Yahav " ברכבת -התחתית (אנדרגראונד) בלונדון.
בשנת 2019 הוצג השיר "The place where we are right" ברכבת התחתית (אנדרגראונד) בלונדון
ב-1989 נבחר כאחד מחמישה משוררים אשר נבחרו לפתוח את הסדרה "שירה עולמית מודרנית" בהוצאת פינגווין.
עמיחי הוזמן להקריא משיריו באירופה, ארצות הברית, סין, יפן, תאילנד, הודו ועוד. השתתף בפסטיבלים בינלאומיים לשירה החל מפסטיבל ספוליטו ב-1966, בחברת גדולי המשוררים כגון: פבלו נרודה, עזרא פאונד, ג'ון ברימן, אלן גינזבורג, אונגרטי, אוקטביו פז ואחרים. בפסטיבל לונדון 1967 עם אמפסון, אלן גינסברג, סטיבן ספנדר, אודן, אונגרטי, נרודה, רוברט גרייבס ועוד. בפסטיבל לונדון 1971, בפסטיבלים בינלאומיים לשירה ברוטרדם, כאשר ב-1988 הוקדש הפסטיבל לתרגום שירת עמיחי ל-15 שפות. אנטוורפן, וולש [1995], אדינבורו [1995], טורונטו, ארצות הברית, מקסיקו [1987], ובפסטיבלים רבים נוספים בעולם.
Poetry books of all time 15 " בעיתון The Telegraph לונדון, 20 אפריל* ספרו "The selected poetry of Yehuda Amichai" בהוצאת University of California Press היה מועמד ברשימה של "15 ספרי השירה הטובים בכל הזמנים" "Best 2014.
שיריו נכללו באנתולוגיות רבות של המאה ה-20 והאלף השני, בהן: - Great poems ot the 20th. Century, edited by Mark Strand, Norton NY, London 2005 - Poems of the Millennium, edited by Jerom Rothenberg, University of California, 1995 - Anthology of World Masterpieces, Textbook for U.S, Canada, Norton NY, London 2001 -
יהודית צוויק, "יהודה עמיחי - מבחר מאמרי בקורת על יצירתו", הוצאת הקיבוץ המאוחד 1988
בועז ערפלי, ירושלים חתרנית, ירושלים כצומת מפרק מיתוסים בשירתו של יהודה עמיחי, נדפס בדפים למחקר בספרות, 14-15, 2006. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
אביבה קרינסקי, דרכי עיצוב ופענוח של אלמנטים סמליים ב"מרובע יא" ב"שירים 1948-1962", בתוך המוטיב והסמל להוראות מונחי יסוד בספרות בשילוב עם אמנויות נוספות, אור-עם, 1985, עמ' 39–48
ניצה בן-דב, "נקמת הגולגולת בלא מעכשיו לא מכאן של יהודה עמיחי: רומן שתי המלחמות", בתוך חיי מלחמה: על צבא, נקמה, שכול ותודעת המלחמה בפרוזה הישראלית, שוקן, 2016, עמ' 142-113
ניצה בן-דב, שלושה וארבעה מסלולי חיים: על הביוגרפיה ספקות ואהבות: יהודה עמיחי - חיים מאת עידו בסוק, בתוך: אל מקום שהלב מושך, הוצאת שוקן, 2022, עמ' 40-33
ניצה בן-דב, "נקמת הגולגולת ב"לא מעכשיו לא מכאן" של יהודה עמיחי: רומן שתי המלחמות, בתוך חיי מלחמה: על צבא, נקמה, שכול ותודעת המלחמה בפרוזה הישראלית (שוקן, 2016), עמ' 111–139.
"שלך, יהודה" בעריכת יונה-דביר שלם וערן שאשא עברון, באתר הספריה הלאומית. אנתולוגיה של יוצרים ויוצרות מהדור הצעיר שכתבו בהשראת וירצבורג (עיר מולדתו של יהודה עמיחי) ויצירתו - יצא לאור לרגל יום ההולדת המאה. וירצבורג, 2024.
"על שולחני מונחת אבן" בעריכת בורקהרד הוזה, דניאל אוסטהוף ויונה-דביר שלם. אסופת מאמרים מאת אנשי ונשות מחקר, משפחת עמיחי, וידידים וידידות מוירצבורג לרגל יום ההולדת המאה. וירצבורג, 2024.