מלוכיה
סוג של צמח / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מַלּוּכְיָה (שם מדעי: Corchorus) היא סוג של עשב או שיח הכולל כ-77 מינים[1]. הסוג מלוכיה משויך למשפחת החלמיתיים, בעבר הוא שויך למִשְׁפַּחַת הַטִּילְיָתִיִּים (Tiliaceae)[2]. מלוכיה צומחת באקלימים טרופיים וסובטרופיים ברחבי העולם כולל אמריקה הדרומית, אמריקה המרכזית, אמריקה הצפונית, אסיה, אפריקה הטרופית, אוסטרליה ואיי האוקיינוס השקט, בנוסף שני מינים צומחים בר בישראל, האחד מלוכיה נאכלת והשנייה מלוכיה משולשת. ובנוסף גדל בארץ צמח תרבות, שמוצאו מהודו ומשמש שם כצמח סיבים - מלוכיית ההלקטים (Corchorus capsularis)[3].
מלוכיה | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | חלמיתאים |
משפחה: | חלמיתיים |
סוג: | מלוכיה |
מינים | |
ישנם 40-70 מינים, ביניהם: מלוכיה משולשת | |
שם מדעי | |
Corchorus ליניאוס, 1753 |
נראה כי מקור שמה העברי של המלוכיה מהמילה הערבית "מלוח'י" (ملوخي). ביוונית עתיקה נקרא הצמח מוֹלוֹכֶה ושמו המדעי הוא Corchorus שפירושו "רירי", שכן חלקי הצמח עשירים בריר הניכר בעת בישולו. המלוכיה מכונה בשמות נוספים בהקשרים שונים, כגון "יוטה", המתאר את הבד הנארג מסיבי הצמח, או "מלוח'יה", המתאר מאכל המורכב מעלי הצמח. לצמח שמות וכינויים נוספים ברחבי העולם, אחד מהם הוא "חוביזת היהודים" (או "חלמית היהודים", מאנגלית: Jew's Mallow).
לצמח, שעל פי רוב הוא חד-שנתי, גבעולים פשוטים היכולים להגיע לגובה של שניים עד ארבעה מטרים. עליו ארוכי פטוטרת, מסורגים ומשוננים, אורכם חמישה עד חמישה עשר סנטימטרים. לצמח פרחים קטנים וצהובים עם חמישה עלי כותרת ופירות דמויי תרמיל הנפתחים ל־3-6 קשוות.