מעלה אדומים
עיר השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיר השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מַעֲלֵה אֲדֻמִּים[6] היא עיר והתנחלות השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. היא נקראת על שם מעלה המוזכר במקרא בשם מעלה אדומים, ועל שם מדבר אדומים המצוי באזור. היא מאופיינת בקרבתה לחיים העירוניים של ירושלים מן הצד האחד ולשטחים הפתוחים של המדבר מן הצד השני.
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | יהודה ושומרון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | גיא יפרח | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 330 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1975 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 38,081 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 60 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.1% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.20 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 825 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 175 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 46,180 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 51 | ||||||||||||||||||||||||
31°46′46″N 35°18′20″E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
6 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 100 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3899 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 158 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל מעלה אדומים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
http://www.maale-adummim.muni.il/ |
מעלה אדומים היא ההתיישבות המרכזית בגוש אדומים.
הרעיון להקמת עיר ממזרח לירושלים על דרך מעלה אדומים, עלה לראשונה בתוכנית אלון, תוכנית שלום שיזם יגאל אלון בסוף יולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים. על פי התוכנית, יסופחו לישראל בקעת הירדן וחלקם המזרחי של הרי יהודה ושומרון, שהיו מיושבים בדלילות, אזור ירושלים רבתי, ומסדרון בין ירושלים לבקעת הירדן, לאורך דרך מעלה אדומים. שם העיר שהוצע היה "יריחו עילית", והיא נועדה לחזק את הנוכחות היהודית באזור ירושלים ולאורך ציר הגישה לבקעת הירדן[7][8]. על פי תוכנית אלון הוקמה בין השנים 1967 ל-1974 שדרה כפולה של יישובים בבקעה: קו יישובים אחד שנמתח לאורך כביש הבקעה והאחר לאורך ציר שנקרא על שם תוכניתו "כביש אלון", במדרונות מזרח השומרון. חוסיין, מלך ירדן, התנגד תחילה לתוכנית, אך לאחר אירועי "ספטמבר השחור" יזמו המלך חוסיין ויגאל אלון מהלך מדיני, ולפי פרסומים בירדן הם נפגשו בתחילת 1971 כדי לדון בתוכנית השלום[9][10]. ב-15 במרץ 1972 הציג המלך חוסיין את תוכנית הפדרציה – תוכנית להקמת ישות פלסטינית עצמאית בגדה המערבית, שתהיה בפדרציה עם ירדן, "ממלכה ערבית מאוחדת"[11]. ב-24 במרץ 1972 הודיע אלון שלדעתו אין לישראל סיבה להתנגד לתוכנית הפדרציה, אך יש לקבוע עובדות בשטח, ולהקים עיר במעלה אדומים, כדי להשלים את תפרוסת היישובים על פי תוכניתו[12]. ב-26 במרץ 1972 נשאל אלון בכנסת מה חשיבותה של מעלה אדומים, והסביר:
במבואותיה המזרחיים של ירושלים משתרע מרחב מדברי. הדרך היחידה לקיים נוכחות יהודית מרשימה באזור זה הוא באמצעות התיישבות עירונית, אשר תתפרנס בחלקה מתעשייה ושירותים שיפותחו במקום וחלקה מתעסוקה בירושלים. ישוב יהודי איתן, בעל חשיבות אסטרטגית כזאת, יבטיח את ערפה של ירושלים ממזרח וישמש חוליית חיבור עם ישובי חוף ים המלח ומדבר יהודה, וים המלח מזה וישובי בקעת הירדן מזה.
— דברי יגאל אלון בכנסת, 1972[13]
אלון גם הודיע שהקמת עיר במקום, על פי תוכניתו, תמומש בהקדם[13]. בסוף מרץ 1972 ערך יושב ראש ועדת השרים להתיישבות, חבר הכנסת ישראל גלילי, סיור באזור כדי לבדוק אתרים פוטנציאליים להקמת העיר[14].
בספטמבר 1972 תבעו ראשי פורום צעירי המפד"ל, זבולון המר ויהודה בן-מאיר, שהעיר במעלה אדומים תוקם באופן מיידי, כפי שסוכם בקווי היסוד של ממשלת ישראל החמש עשרה בראשותה של גולדה מאיר, שבה הייתה שותפה המפד"ל[15]. הנושא עלה לדיון בממשלה אך לא התקבלה החלטה בנושא. באוקטובר 1974 ביצע גוש אמונים "מבצע התנחלות" נרחב, שכלל ניסיונות התיישבות בו זמנית במספר מקומות, תוך מספר ימים: באזור מעלה אדומים[16], בוואדי קלט[17], ביריחו[18] בנבי סאלח[19] ובמקומות נוספים. צה"ל פינה את תוך זמן את המתנחלים מכל האתרים[20]. במקביל הודיע ראש עיריית ירושלים טדי קולק שהעירייה החלה בתכנון אזור לתעשייה כבדה במקום[21]. זאת על פי תוכנית שאושרה בספטמבר 1974 בוועדה, בראשות היועץ המשפטי לממשלה מאיר שמגר, שפעלה לאיתור שטחים לפיתוח התעשייה בירושלים[22].
ב-24 בנובמבר 1974 החליטה ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין, על הקמת אזור תעשייה במקום, כחלק מתוכנית כוללת לפיתוח ירושלים, שכללה גם הקמת אזור תעשייה בענתות והקמת שיכונים במזרח ירושלים עבור האוכלוסייה הערבית של העיר. עם זאת הוחלט לא להתיר הקמת שכונת מגורים במקום, אלא רק מבנים למגורי עובדים[23]. בהחלטה תמכו 12 שרים ו-8 התנגדו[24]. ההחלטה גררה ביקורת על ההוצאה הכספית הכרוכה בהכשרת השטח והקמת המבנים, כאשר לא היו שום מפעלים שיועדו לעבור למבנים אלו[25], וביקורת שההשקעה הכספית הגבוהה היא על חשבון ערי הפיתוח[26][27]. האזור תוכנן כאזור לתעשייה כבדה הדורשת שטחים גדולים ומישוריים. את האחריות לפיתוח האזור קיבלה החברה הכלכלית לירושלים (אז חברה עירונית של עיריית ירושלים)[28], על שטח של 1,600 דונם שהוקצו לה. המקום קיבל את השם "מישור אדומים" ועד סוף 1975 הוכשר שטח של 600 דונם לטובת הקמת המפעלים הראשונים[29].
בספטמבר 1975 אושר ל"גרעין מעלה אדומים" להתיישב סמוך לשטח המתוכנן של אזור התעשייה, בגבעה שנקראת מאז "גבעת המייסדים", כ"מחנה עובדים" אך לא כיישוב קבע[30]. בדצמבר 1975 הושלמה בנייתם של מספר מבנים טרומיים ביישוב[31], אך שנה לאחר הקמתו עוד לא הוקמו מבני קבע והוא עדיין הוגדר "מחנה עובדים"[32]. באוגוסט 1977 החליטה ממשלת ישראל להקים יישוב עירוני בנקודה המרוחקת כ-4 קילומטר מאזור התעשייה, בגבעות שמעל מישור אדומים[33]. ב-5 ביולי אושרה הקמת שלב א' של העיר, לאחר שמשרד השיכון הכין תוכנית להקמת 5,000 יחידות דיור במקום[34]. זמן קצר אחר כך החלו עבודות התשתית להקמת העיר[35]. במרץ 1979 חתם מפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון בנימין בן אליעזר על צו להפיכת מעלה אדומים למועצה מקומית[36]. כראש המועצה הראשון שימש אבנר פרץ[37]. במקביל התלוננו עשרות ערבים מתושבי אבו דיס וכפרים אחרים בסביבת מעלה אדומים, שהקרקעות שהופקעו לצורך בניית העיר הן בבעלותם. תלונותיהם נדחו משום שהקרקעות הן אדמות מדינה ורק חלק מזערי מהן עובד על ידם[38].
ב-8 אוגוסט 1979 הניח שר השיכון והבינוי דוד לוי את אבן הפינה לעיר החדשה[39]. העיר אוכלסה החל מספטמבר 1982[40]. רוב חברי הגרעין עברו בהדרגה למקום היישוב החדש. ב"גבעת המייסדים" נותרה ההתנחלות מישור אדומים, וסביב לה התפתח "פארק תעשיות אדומים", המהווה את אזור התעשייה של מעלה אדומים. בתחילה תוכנן להקים ועדת קבלה לתושבים שביקשו לגור בעיר, לפי המתכונת שיושמה בעיר ערד, ולתת עדיפות לעובדים באזור התעשייה מישור אדומים ולבעלי מקצועות נדרשים כגון מורים ורופאים. המטרה הייתה שהעיר לא תהפוך לפרבר שינה של ירושלים, אלא שתהיה בה פעילות כלכלית עצמאית (בפועל הדבר לא קרה ורוב תושבי העיר עובדים בירושלים)[41]. העיר תוכננה על ידי האדריכלית רחל ולדן ואת התשתית העירונית של העיר תכננה והקימה החברה הממשלתית "ערים"[42]. עם קבלת ההחלטה על הקמת יישוב עירוני ולא יישוב קהילתי כפרי התפצל "גרעין מעלה אדומים" בין קבוצה של משפרי דיור שעברה לעיר מעלה אדומים, לקבוצה של פעילי גוש אמונים שדרשו שיוקם להם יישוב קהילתי[43]. ב-20 בדצמבר 1978 החליטה ועדת השרים להתיישבות להיענות לבקשה ולהקים להם יישוב[44], על שטח של 4,600 דונם שהופקעו מתושבי הכפר ענאתא[45]. היישוב הוקם בתחילת ספטמבר 1979, ב"מבצע התיישבות", כמה ימים לפני שנקבע דיון בבג"ץ בעתירה נגד הפקעת האדמות. תחילה נקרא היישוב "מעלה אדומים ב'", אחר כך שונה שמו לכפר אדומים[46].
ב-1989, שש שנים לאחר אכלוס היישוב, כבר גרו בו כ-13,000 תושבים, והוחל בדיונים להעניק לו מעמד של עיר[40]. ב-1991 החליט שר הפנים אריה דרעי להכריז על מעלה אדומים כעיר[47]. ראש העירייה הראשון היה עמוס טרטמן (שבאותה עת כבר היה בתפקיד כראש המועצה המקומית)[48]. החל מסוף שנת 1989 כיהן בני כשריאל כממלא מקום ראש המועצה ובשנת 1992 החל לכהן כראש העירייה, עם פרישת טרטמן מהתפקיד. החל מאוקטובר 1994 כיהן כשריאל כראש העיר הנבחר במשך חמש כהונות רצופות במסגרת רשימה עצמאית.
ביוני 2023 החליטה ממשלת ישראל למנות את בני כשריאל לשגריר ישראל באיטליה והוא הכריז על פרישתו מתפקיד ראש העיר. בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2024, התמודד על ראשות העיר גיא יפרח מטעם סיעת "לב" מול שלומי ירוחם וניצח.
מעמדה העתידי של מעלה אדומים בהסכם עתידי עם הפלסטינים לוט בערפל. קיימות הצעות לחבר את מעלה אדומים לירושלים באמצעות בנייה ישראלית בשטח E-1. לטענת פלסטינים ותנועות שמאל ישראליות, מטרת הבנייה בשטח E1 היא ליצור חיץ בין השומרון ובין יהודה, כחלק מתוכנית הקנטונים, שנועדה לסכל את הקמתה של מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי. אף על פי כן, במסגרת השיחות על הסדר הקבע הישראלי-פלסטיני בשנת 2000, הגיעו הצדדים להסכמה כי מעלה אדומים תסופח ותיכלל בשטח מדינת ישראל, בנוסף לגושי התנחלות האחרים, בהם אריאל וגוש עציון[49]. השיחות הסתיימו בלא כלום.
כל תוואֵי גדר ההפרדה, על פי החלטות הממשלה, כללו את העיר בתוכם, אך בפועל בשל לחצים אמריקאיים ועתירות לבג"ץ, התוואי לא הוצא אל הפועל, וה"פרצה" באזור הגדר במזרח ירושלים נסתמה והותירה את מעלה אדומים מחוץ לגדר[50]. ממחלף הזיתים מזרחה בחלקו הדרומי של הכביש לעבר מעלה אדומים הוצבה גדר תלתליות תלת-קומתית מקוטעת, ובחלקו הצפוני לא נסללה כל גדר.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים במעלה אדומים 38,081 תושבים (מקום 60 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.1%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 86.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,729 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[51] להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
העיר ממוקמת לצד כביש 1 בחלקו המזרחי (בין ירושלים לים המלח). הכניסה לעיר נעשית דרך מחלף אדומים. דרך נוספת המקשרת בין העיר לבין ירושלים היא מנהרת הר הצופים, אשר מתחברת לכביש 1 במחלף הזיתים.
את התחבורה הציבורית בתוך העיר וממנה אל ירושלים משרתת חברת אגד תעבורה החל מ-2013, במקום חברת אגד שפעלה עד אז. בנוסף, קיים שירות בינעירוני של אגד לתל אביב ובאר שבע, וכן קו ישיר של תנופה לאריאל. בכביש 1 בסמוך למעלה אדומים, עוברים קווי תחבורה גם לאילת, ים המלח והיישובים בסביבה, בית שאן, בקעת הירדן וטבריה.
בעיר שוכן מנזר מרטיריוס, שהיה אחד מהמוקדים החשובים ביותר של נזירות מדבר יהודה בתקופה הביזנטית.
במישור אדומים נמצאים שרידיו של המנזר הביזנטי מנזר אותימיוס.
קניון אדומים נפתח בשנת 1999 וממוקם בכניסה לעיר סמוך לעירייה, והוא הקניון הראשי בגוש אדומים. מוזיאון משה קסטל נפתח לקהל מבקרים בשנת 2010 ברחוב המוזיאון שבשכונת כלי שיר. במוזיאון, שתכנן האדריכל דוד רזניק, נמצאות עבודותיו של הצייר משה קסטל מכל תקופת יצירתו.
היכל תרבות בעיר שהוקם בשנת 2015.
קניון של "קרסו אחזקות" בשכונת נופי הסלע שהוקם בשנת 2018.
בעיר פועלת עמותת בית מורשת בתחומי החינוך והחברה.
אקלים במעלה אדומים | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 14.6 | 15.8 | 19.2 | 23.8 | 28.7 | 31.4 | 33.2 | 33 | 30.9 | 27.3 | 21.5 | 16.8 | |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 8.4 | 8.8 | 11.1 | 14.2 | 18.3 | 20.8 | 22.8 | 22.5 | 21 | 18.8 | 14.5 | 10.7 | |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 66 | 65 | 40 | 10 | 3 | 0 | 0 | 0 | 0 | 7 | 29 | 51 | |
מקור: Israel Weather |
במעלה אדומים שורר אקלים צחיח למחצה, החורף קר וגשום והקיץ חם ויבש, כיוון שהעיר נמצאת בצפון מדבר יהודה כמויות הגשם לא גדולות, ולעיתים רחוקות יורד אף שלג בעיר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.