סהרה הספרדית
טריטוריה ספרדית לשעבר של סהרה המערבית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
סהרה הספרדית (בספרדית: Sahara Español; בערבית: الصحراء الإسبانية), באופן רשמי ההחזקה הספרדית בסהרה (1884–1958) ופרובינציית הסהרה (1958–1976), היה שמה של סהרה המערבית תחת כיבוש ספרד, בין 1884 ל-1976. מחוז זה היה אחד הכיבושים האחרונים של האימפריה הספרדית, ואחת הטריטוריות האחרונות מעבר לים שנותרו בידיה, זכר לאימפריה שהתרחבה פעם מאמריקה לאיי הודו המזרחית הספרדיים.
מדינה | ספרד ספרד | ||
---|---|---|---|
מושל |
אמיליו בוניי (1884–1902, ראשון) פדריקו גומס דה סלזאר (1974–1976, אחרון) | ||
בירת המחוז | לעיון | ||
תאריך ייסוד | 1884 | ||
סיבת נטישה | הקמת רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | ||
תאריך נטישה | 6 בפברואר 1976 | ||
יישובים יורשים |
מרוקו מרוקו רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | ||
קואורדינטות | 25°N 13°W | ||
tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0; | |||
בין השנים 1946 ו-1958 אוחדה סהרה הספרדית עם כף ג'ובי (אנ') ואיפני לצורך הקמת קולוניה חדשה, מערב אפריקה הספרדית (אנ'). הם פוצלו בחזרה במהלך מלחמת איפני, כשאר איפני והסהרה הפכו למחוזות ספרדיים נפרדים, בעוד כף ג'ובי נמסרה למרוקו בהסכם השלום.
ספרד ויתרה על אחזקתה בסהרה בעקבות דרישות מרוקאיות ולחץ בינלאומי, בעיקר מהחלטות האו"ם בנוגע לדה-קולוניזציה. בנוסף, היה לחץ פנימי מצד האוכלוסייה הילידית בסהרה, דרך חזית פוליסריו, וטענות מצד מרוקו ומאוריטניה. לאחר שזכתה לעצמאות בשנת 1956, תבעה מרוקו את שטחי הסהרה הספרדית כחלק מהשטח ההיסטורי הפרה-קולוניאלי. מאוריטניה תבעה את השטח במשך מספר שנים על בסיס היסטורי, אך חזרה מכל תביעותיה בשנת 1979.
ב-1975 כבשה מרוקו חלק גדול מהשטח, הידוע כיום כסהרה המערבית, אך חזית פוליסריו, שמקדמת את ריבונותה של רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית (SADR), נלחמה בה במלחמת גרילה במשך 16 שנים. בשנת 1991 ניהל האו"ם משא ומתן על הפסקת אש. הוא ניסה לארגן משאל עם כדי לאפשר לאוכלוסייה המקומית להצביע על עתידה, אך ללא הצלחה. מאז, מרוקו שולטת ברוב חופי האוקיינוס האטלנטי וברוב האדמה, האוכלוסייה והמשאבים הטבעיים של סהרה המערבית.