פרוטה (מטבע ישראלי)
מטבע ישראלי בשנים 1950–1960 בשווי אלפית הלירה הישראלית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פְּרוּטָה הייתה מטבע ישראלי בשנים 1950–1960, בשווי אלפית הלירה הישראלית.
השם "פרוטה", שמקורו בפרוטה העתיקה, החליף את השם הלועזי "מיל" שהיה נהוג בתקופת המנדט הבריטי ובשנותיה הראשונות של המדינה, כחלק האלף של הלירה הארץ ישראלית. מטבעות הפרוטה נשאו ערכים של 1, 5, 10 (שלושה סוגים) 50, 100 (שני סוגים), 250 (מטבעות ניקל אשר בהם השתמשו ומטבעות כסף אשר בהם לא השתמשו ומשמשים לאספנות) ו-500 פרוטות.
בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 היה "אסימון נייר" בשווי 5 פרוטות (בסלנג התייחסו אליו כ"חצי גרוש"), שהודפס בצבעי שחור ואדום על ריבוע נייר לבן (המתבלה בקלות). בחלקו הקדמי הודפס מגן דוד בצבע אדום והכיתוב "5 פר." טוב לנסיעה ב"שירותי א.ש.ד" או ב"שירותי דן", ובחלקו האחורי: "אם לא תשתמש בתו זה - תמורתו תרומה למגן דוד אדום"[1]. בנוסף לקווי התחבורה הציבורית, גם חנויות מכולת כיבדו את השטר כהילך חוקי ואיפשרו להשתמש בו לקניות.
בשנת 1960 הוחלפה חלוקת המשנה של הלירה הישראלית, כך שבמקום 1,000 פרוטות, היא חולקה ל-100 אגורות.[2] הדבר נעשה עקב הפיחות בערך הלירה הישראלית, פיחות שביטל את הצורך במטבעות שערכם נמוך מ-10 פרוטות. מאז ביטול הפרוטה והוצאת המטבעות שלה מהמחזור בראשית שנות ה-60, לא נעשה עוד שימוש בשם הזה במערכת המטבע הישראלית.