פרקים של ספר המדינה
ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בספר "סמוך ונראה". בסאטירות לועג עגנון לסדרי הממשל והדיון הציבורי. "'ספר המדינה' מציג את החיים כפארסה או כאבסורד", ציינה חוקרת הספרות מנוחה גלבוע.[1] על בחירתו של עגנון בסאטירה כתב חנן חבר: "עגנון משתמש בעיקר בעיצוב קריקטורי, המציג גרסה מוגזמת וקיצונית של המציאות. מצד אחד הסאטירה מרוחקת מן המציאות וביקורתית כלפיה, ומצד אחר היא מעוגנת במציאות."[2]
תחילתם של "פרקים של ספר המדינה" ב"פתיחה לספר המדינה", שלאחריה ארבע סאטירות:
- החוטפים: על בעיית ריבוי הנאומים ומיעוט המעשים.
- שלום עולמים: על המחלוקת בעם.
- קליפת תפוח זהב: על שמירת הניקיון במרחב הציבורי.
- על המיסים: על הוועדה הממשלתית כפתרון לכל בעיה, ובמקרה זה - הטלת מס לשם התמודדות עם גירעון בתקציב המדינה.
אף שהפרקים מופיעים בקובץ "סמוך ונראה" כמקשה אחת, הם נכתבו כל אחד בנפרד, ופורסמו בסדר שונה מזה שבו הם מופיעים בקובץ: "קליפת תפוח זהב" ראה אור ראשון, בשנת 1939 (לפי דן לאור, יצא בשנת 1942[3]). מועד התרחשותו של הסיפור, לאחר שניתנו לראשונה המלצות על חלוקתה של ארץ ישראל, בא לידי ביטוי במשפט המופיע בו: "הרי הארץ עתידה להחלק, ועדיין אין אדם יודע בחלקו של מי יפול מקום זה, שמא יפול בחלקם של צרינו". "החוטפים" ו"שלום עולמים" ראו אור בשנת 1942, ואחרונים ראו אור "פתיחה לספר המדינה",[4] ו"על המיסים"[5] ב-1950. פרסומו של "על המיסים" לאחר קום המדינה הביא לכך "שבעקבותיו הואשם עגנון בטיפוח רוח ניהיליסטית ובפגיעה בלתי צודקת ב'מדינתנו הצעירה'".[6]