שנת היובל
שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה. בשנה זו מצווה לשחרר את כל העבדים ולהחזיר את כל הנחלות לבעליהן המקוריים. בנוסף, כמו בשנת שמיטה, מצווה לשבות מעבודת האדמה.
עובדות מהירות מקרא, משנה תורה ...
מקרא | ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוקים ז'–י"ג |
---|---|
משנה תורה | משנה תורה לרמב"ם, הלכות שמיטה ויובל, פרק י' |
ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה קל"ו–עשה ק"מ; לא תעשה רכ"ד–לא תעשה רכ"ו ספר החינוך, מצוות של–שלה |
סגירה
שנת היובל משתייכת למצוות התלויות בארץ וכדי לקיימה מדאורייתא צריך רוב עם ישראל לשבת בארצו. לפיכך, במשך רוב ההיסטוריה היהודית לא נהגה שנת היובל והמצוות התלויות בה.
הרמב"ם מונה שמונה מצוות המתקיימות בשנת היובל[1]: לקדש את השנה בשביתה כמו שנת השמיטה, לתקוע בשופר להכרזה על שחרור העבדים, לגאול קרקעות, לגאול בתי ערי חומה כפי שציוותה התורה, למנות את שנות היובל עם מניין שנות השמיטה, לא לעבוד את הקרקע, לא לקצור ספיחים ולא לאסוף פירות.