אבא (תנא)
תנא בתקופת בית שני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבא היה תנא שחי בסוף תקופת הזוגות, כנראה בדורם של הלל ושמאי.
אבא נזכר במשנה במסכת פאה, בהקשר של סיפור על רבי שמעון איש המצפה זרע שני סוגי חיטה בשדה אחת, והסתפק כמה פאה צריך להשאיר בשדה פאה. הוא עלה יחד עם רבן גמליאל הזקן לבית הדין הגדול שבלשכת הגזית כדי לברר את הדין, ושם אמר נחום הלבלר את ההלכה ששמע מרבי מיאשא, ששמע אותה מתנא בשם אבא:
מקובל אני מרבי מיאשא, שקיבל מאבא, שקיבל מן הזוגות, שקיבלו מן הנביאים הלכה למשה מסיני, בזורע את שדהו שני מיני חיטין, אם עשאן גורן אחת, נותן פאה אחת; שתי גרנות, נותן שתי פאות
.
כיוון שהלל ושמאי היו הזוג האחרון, ורבן גמליאל חי בדור שאחרי הזוגות, מסתבר שאבא חי בדור האחרון של הזוגות – תקופת הלל ושמאי, ומהם הוא שמע את ההלכה שמסר לרבי מיאשא.[1]
לפי גרסת המשנה המובאת בפירוש הרא"ש למסכת נזיר, רבי מיאשא לא קיבל מחכם בשם אבא, אלא מאביו (של רבי מיאשא)[2].
בספר יוחסין מצוטטת ברייתא על פיה בדורם של רבי אלעזר ברבי צדוק ורבן גמליאל הזקן חי תנא בשם רבי אבא[3]. הרב אהרן היימן משער שאם גרסה זו נכונה, אבא המוזכר במשנה בפאה הוא אותו רבי אבא חברו של רבי אלעזר ברבי צדוק, והוא חי בתחילת הדור הראשון לתנאים.
קטגוריה:אבא (תנא), באתר ויקיטקסט- הרב אהרן הימן, "אבא (תנא בזמן הבית)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
