יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה הכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948 ושיטת הממשל בה היא דמוקרטיה פרלמנטרית.

סרטון וידאו של תמונות מישראל, ערוץ 2

ערך זה עוסק במדינה במזרח התיכון. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ישראל (פירושונים).

המונח "מדינת ישראל" מפנה לכאן. לערך העוסק באוניית מעפילים, ראו מדינת ישראל (אוניית מעפילים).

עובדות מהירות המנון לאומי, ממשל ...

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל
מדינת ישראל

דגל

סמל

מלמעלה למטה: דגל ישראל על רקע השמיים, הכותל המערבי והר הבית, דגל ישראל על רקע הכותל המערבי, עץ על אי במרכז ים המלח, פראים בהר הנגב, ירושלים מכוסה בשלג, חיפה מהאוויר, דגל ישראל על רקע השמש, דולפין בריף הדולפינים באילת, גלישת עננים לתוך מכתש רמון, חוף פלמחים על רקע גורדי השחקים, רכס בחוף געש

לחצו כדי להקטין חזרה

המנון לאומי

התקווה

המנון

ממשל

עברית^[1]

ירושלים^[2] (הכרה בינלאומית חלקית) 31°47′N 35°13′E (והעיר הגדולה ביותר)

רשות מחוקקת

הכנסת

רשות שופטת

מערכת המשפט הישראלית הכוללת בעיקר את בתי המשפט

גאוגרפיה

יבשת

אסיה

שטח יבשתי^[3]

22,072 קמ"ר^[4] (153 בעולם)

אחוז שטח המים

2.1%

אזור זמן

UTC +2

היסטוריה

הקמה

עצמאות מהממלכה המאוחדת

מלחמת העצמאות
הכרזת העצמאות

30 בנובמבר 1947 – 20 ביולי 1949
ה' באייר ה'תש"ח (14 במאי 1948)

ישות קודמת

המנדט הבריטי על פלשתינה (א"י)

דמוגרפיה

אוכלוסייה^[5]
(הערכה 1 באוקטובר 2024)

9,961,867 נפש^[4]^[6] (96 בעולם)

צפיפות

451.34 נפש לקמ"ר (28 בעולם)

אוכלוסייה לפי גילאים^[7]


גילאי 0–14	27.41%
גילאי 15–24	15.47%
גילאי 25–54	36.34%
גילאי 55–64	8.23%
גילאי 65 ומעלה	12.55%

כלכלה

תמ"ג^[8] (2023)

509,901 מיליון $ (28 בעולם)

תמ"ג לנפש

51,185$ (30 בעולם)

מדד הפיתוח האנושי^[9]
(2022)

0.915 (25 בעולם)

מדד ג'יני

38.6 (נכון ל־2018)

מטבע

שקל חדש ₪‏ (ILS)

בנק מרכזי

בנק ישראל

שונות

חגים לאומיים

יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום העצמאות, יום ירושלים

סיומת אינטרנט

.il

קידומת בין־לאומית

972

www.gov.il

סגירה

ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים האדום בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון־מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל ומצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, שבשליטת חמאס. באזור ההר המרכזי והבקעה שבין ישראל לירדן נמצאים שטחי יהודה ושומרון, המוחזקים בידי ישראל תחת תפיסה לוחמתית. שטחה של המדינה הוא 22,072 קמ"ר (כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן, עליהן הכריזה ריבונות, ללא אזור יהודה ושומרון ורצועת עזה).^[10] אוכלוסייתה מנתה בשנת 2024, על־פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 9.9 מיליון תושבים.^[11] מבחינה דמוגרפית, רוב הישראלים הם יהודים (73.2%), אך יש בה מיעוט ערבי גדול (כ־21.1%, מרביתו מוסלמי) וקבוצות מיעוט אחרות (5.7%).

במהלך המאה ה־19 חלה התעוררות לאומית בקרב יהודי אירופה שהביאה להקמת התנועה הציונית ולגלי עלייה לארץ ישראל. ב־1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כבשה האימפריה הבריטית את ארץ ישראל מידי העות'מאנים ופורסמה הצהרת בלפור. בתקופת המנדט הבריטי מאבקים ממושכים בין היישוב היהודי וערביי ארץ ישראל הביאו את בריטניה למסור את שאלת המנדט בארץ לאו"ם, שהמליץ ב־1947 לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית. התוכנית התקבלה על ידי הסוכנות היהודית, אך נדחתה בידי ההנהגה הערבית; עימות צבאי שניצת בין הצדדים התפתח למלחמת העצמאות, שבמהלכה הוכרזה הקמתה של מדינת ישראל. בתום המלחמה והסכמי שביתת הנשק, שלטה ישראל במרבית שטח המנדט לשעבר, אף מעבר למה שהוקצה למדינה היהודית בתוכנית החלוקה. יהודה ושומרון ורצועת עזה נכבשו על ידי ירדן ומצרים, בהתאמה. המדינה הערבית לא הוקמה, ומאות אלפי ערבים־פלסטינים נסו או גורשו מבתיהם במסגרת הנכבה. במקביל עלו לישראל מאות אלפי פליטים יהודים ממדינות ערב.

ב־1967, במלחמת ששת הימים, כבשה ישראל את יהודה ושומרון, רצועת עזה וחצי האי סיני ואת רמת הגולן. מלבד סיני, שהחזירה ישראל למצרים במסגרת הסכם השלום ביניהן, ורצועת עזה, שממנה נסוגה באופן חד־צדדי ב-2005, המשיכה ישראל לשלוט בשאר השטחים האמורים. חוקי המדינה הוחלו במלואם על מזרח ירושלים ורמת הגולן, ובאופן חלקי על יהודה ושומרון. בעקבות הסכמי אוסלו, ניתנה אוטונומיה חלקית לרשות הפלסטינית בכ־40% משטחי יהודה ושומרון ובעבר גם על רוב שטח רצועת עזה. מאמצים לפתור את הסכסוך הישראלי־פלסטיני לא הבשילו לכדי הסכם שלום סופי; ברם, נחתמו הסכמי שלום ונורמליזציה אחרים בין ישראל למדינות ערביות.^[12]

בחוקי היסוד שלה מוגדרת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית". ישראל היא דמוקרטיה ייצוגית, עם מערכת פרלמנטרית, ייצוג בשיטה היחסית וזכות בחירה אוניברסלית. ראש הממשלה הוא ראש הרשות המבצעת והכנסת היא הרשות המחוקקת. על פי החוק הישראלי, בירת ישראל היא ירושלים. למדינות רבות יש הסתייגויות לגבי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל,^[13] ועל כן נמצאות רוב השגרירויות הזרות בישראל בגוש דן ובפרט בתל אביב, המרכז הכלכלי והטכנולוגי של המדינה.

ישראל היא מדינה מפותחת וחברה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). כלכלת המדינה דורגה ב־2023 במקום ה־27 בעולם,^[14] על פי תוצר מקומי גולמי נומינלי, כלכלתה בין המפותחות והמתקדמות בעולם.^[15] לישראל כוח עבודה מיומן, והיא אחת המדינות המשכילות בעולם, על פי אחוז אזרחים בעלי תואר דוקטור. רמת החיים בישראל היא הגבוהה ביותר במזרח התיכון, ובמדד הפיתוח האנושי של האומות המאוחדות היא מדורגת במקום ה-19. תוחלת החיים בה היא אחת הגבוהות בעולם.