אוטו ויידט
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אוטו וַיידט (נהגה "וייט"; גרמנית: Otto Weidt; 2 במאי 1883 – 22 בדצמבר 1947) היה בעלים של בית מלאכה בברלין המיועד עבור החירשים והעיוורים. תחילה עסק בהדבקת טפטים, אך עם הזמן ראייתו התדרדרה והוא נעשה עיוור. לכן הקים בית מלאכה למברשות ומטאטאים. רוב עובדיו היו יהודים חירשים ועיוורים. כאשר החלו רדיפות הנאצים בתקופת השואה, ניסה לשמור על עובדיו תוך סיכון עצמי. עזרתו כללה מציאת מקומות מסתור עבורם, זיוף תעודות, שוחד של מנהל לשכת התעסוקה ועוד. כיום בית המלאכה שלו שוחזר באזור הנקרא "האקשה הֶפה" (Hackesche Höfe - אזור ייחודי המורכב מ-8 חצרות שאוחדו ליצירת מתחם משותף), ברחוב רוזנטאלר 39 בברלין.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
2 במאי 1883 רוסטוק, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
22 בדצמבר 1947 (בגיל 64) ברלין, שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה |
מקום קבורה | Friedhof Zehlendorf |
מדינה | גרמניה |
מקצוע | יזם, לוחם מחתרת, תעשיין |
מידע חסיד אומות העולם | |
פרסים והוקרה | חסיד אומות העולם (7 בספטמבר 1971) |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | אוטו ויידט |
סגירה
ויידט הלא-יהודי עשה מאמצים מיוחדים להציל את עובדיו ולהסתירם, ועל פועלו זה זכה להכרה והוכרז בשנת 1971 כחסיד אומות העולם.