Loading AI tools
שפה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרמנית (ⓘⒾ – דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. זוהי אחת השפות המדוברות בעולם עם מעל 100 מיליון אירופים הדוברים אותה כשפת אם. גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי כשפת אם.[1] היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריות שלה כשפה זרה הנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה[1] וארצות הברית. היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מדינות | גרמניה, אוסטריה, שווייץ, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, דנמרק, בלגיה, איטליה, נמיביה ונוספות |
---|---|
אזורים | אירופה |
דוברים | 180 מיליון |
שפת אם | 90–100 מיליון |
כתב | אלפבית לטיני |
משפחה | |
לאום |
אוסטריה בלגיה גרמניה לוקסמבורג ליכטנשטיין שווייץ שפה אזורית: טרנטינו - אלטו אדיג'ה שבאיטליה דנמרק |
ארגון | האיחוד האירופי |
מוסד | אין |
קוד שפה | de |
קוד ISO 639-1 | de |
קוד ISO 639-2 | deu |
קוד ISO 639-3 | deu |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) שבאיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה ובצ'כיה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, דוגמת נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה הדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח־אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב גרמני.
לגרמנית שמות רבים בשפות שונות, אשר כולם נובעים מחמישה שורשים:
בתקופות קודמות של העברית כונתה השפה "אשכנזית", שם שנגזר מהשם התנ"כי "אשכנז".
השפה הגרמנית, כמו כל שפה אירופאית, נכתבת משמאל לימין. האלף בית הגרמני מונה 26 אותיות ולכל אחת מהן שתי צורות שונות בגודלן ובצורתן. כל משפט מתחיל באות גדולה וגם כל שם עצם וכל שם פרטי מתחילים באות גדולה. להלן שמן וצורותיהן של האותיות השונות:
העיצורים
העיצורים | ||
הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
---|---|---|
Bb | p | נהגה כהגיית פ"א בסופי הברות/מילים |
b | נהגה כהגיית בי"ת דגושה בשאר המקרים | |
Ch/ch | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה אחר a o u והדיפתונג au |
k | נהגה כהגיית כ"ף לפני s | |
ç | נהגה בשאר המקרים כצליל בין ש ימנית ל־כ רפה הדומה ללחישת החתול במילה weich (ענוג). | |
ʧ | נהגה כהגיית צד"י עם גרש (צ') בסיומת ההקטנה chen, כמו במילה mädchen (ילדה) | |
ck | k | נהגה כהגיית כ"ף |
Dd | t | נהגה כהגיית ת"ו בסופי הברות/מילים |
d | נהגה כהגיית דל"ת בשאר המקרים | |
Dsch/dsch | ʤ | נהגה כהגיית גימ"ל גרושה, מופיע במילים שאולות |
dt | t | נהגה כהגיית ת"ו |
Ff | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
Gg | k | נהגה כהגיית כ"ף בסוף הברה |
ɡ | נהגה כהגיית גימ"ל בראש הברה | |
ç | נהגה כהגיית ch הנ"ל בסוף מילה לאחר i | |
Hh | ː | אינו נהגה אחר התנועות, אך מאריכן |
h | נהגה כהגיית ה"א | |
Jj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף |
Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
ɔ̃, ɑ̃ | במילים שאולות מצרפתית (למשל der Balkon, das Restaurant) נהגה כתנועה מאונפפת | |
ng | ŋ | נהגה כהגיית נו"ן במילה אנגליה |
Pp | p | נהגה כהגיית פ"א |
Pf/pf | p̪f | נהגה פְּף (כמו במילה Das Pferd) |
Qu/qu | kv | נהגה כְּוו |
Rr | [ɐ] | בין תנועה לעיצור/אחר תנועה בסוף מילה – נהגה מאוד רפה, או כמעט ואינו נשמע |
ʁ ~ ʀ ~ r[2] | נהגה כהגיית רי"ש מודרנית בשאר המקרים (חילופים חפשיים) | |
Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך בסופי הברות/מילים, וכן לפני עיצורים |
z | נהגה כהגיית זי"ן לפני תנועות | |
ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית לפני p t בראשי הברות, למעט כמה מילים זרות | |
ß | s | נהגה כהגיית סמ"ך; ללא גרסה מוגדלת לאות זאת, כיוון שנוצרה כשילוב גרפי ss |
Sch/sch | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו |
Tsch/tsch | ʧ | נהגה כהגיית צד"י גרושה |
Vv | v~f | נהגה כהגיית פ"א רפה במילים ממוצא גרמני; כהגיית בי"ת רפה במילים ממוצא לטיני |
Ww | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
Xx | ks | נהגה כְּסְ, מופיע בעיקר במילים שאולות |
Yy | j | נהגה כיו"ד עיצורית, מופיע במילים שאולות (גם תנועה – להלן תנועות) |
Zz | ʦ | נהגה כהגיית צד"י מודרנית |
בגרמנית 8 תנועות בסיסיות: [a ɛ e i o ø u y]. כיוון שמשך ההגייה בשפה הוא פונמי, כל תנועה יכולה להגות ארוכה או קצרה, ועל כן ישנן 16 תנועות, שמונה קצרות ושמונה ארוכות (תנועה קצרה אחת /ɛ/ עם שתי גרסאות ארוכות [ɛː eː] וארוכה אחת /eː/ עם שתי גרסאות קצרות, מוטעמת [ɛ] ולא־מוטעמת [ǝ]). כפי שקורה בשפות רבות בעלות משך תנועות פונמי, גם בגרמנית התנועות הקצרות מתמרכזות (לכיוון מרכז חלל הפה). על כן זהו מצאי התנועות בגרמנית:
התנועות | ||
---|---|---|
הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | הערך הפונטי |
Aa | (ː)[ä] | נהגית כהגיית פתח |
נהגית כהגיית פתח ארוכה | ||
Ää | (ː)ɛ | נהגית כהגיית e במילה האנגלית Net |
נהגית כהגיית e הנ"ל אך ארוכה | ||
Ee | בהברה מוטעמת נהגית כהגיית ä הקצרה | |
ə | בהברה בלתי־מוטעמת נהגית כהגיית a במילה האנגלית About | |
ː[e] | נהגה כצירי אשכנזי ארוך[3] | |
Ii | [ɪ] | נהגית כהגיית i במילה האנגלית Bit[4] |
ː[i] | נהגית כהגיית חיריק ארוכה | |
Oo | [ɔ] | נהגית כהגיית חולם, כבמילה האנגלית For (אך קצר) |
ː[o] | נהגית כחולם סגור יותר וארוך[5] | |
Öö | [œ] | ליצור עם השפתיים "אוֹ" (o) ובלא לשנותן לומר "אֶה" (e). לעיתים ארוכה וסגורה כבמילה hören וּלעיתים קצרה וּפתוחה כבמילה Förster[6] |
ø̞ː | נהגית כצירי מעוגלת וארוכה[7] | |
Uu | [ʊ] | נהגית כקובוץ, כבמילה האנגלית Took[8] |
ː[u] | נהגית כשורוק ארוכה | |
Üü | [ʏ] | ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלא לשנותן לומר i כבמילה האנגלית it[9] |
ː[y] | נהגית כחיריק מעוגלת ארוכה.[10] ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלא לשנותן לומר "אִי" (i) | |
Yy | ʏ | מופיעה במילים שאולות, נהגית כ־ü הקצרה[9] או כ־i קצרה[4] בסוף מילה |
ɪ |
הסימון הגרפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
---|---|---|
Ai/ai, Ei/ei, Ay/ay, Ey/ey | aɪ̯ | אַיְ |
Au/au | aʊ̯ | אַוּ |
Äu/äu, Eu/eu | ɔʏ̯ | אוֹיְ |
אוצר המילים בגרמנית הוא נרחב. בגרמנית קיימות במקרים רבים, לצד מילים "בינלאומיות" (שרובן הגיעו מלטינית, בעיקר דרך הפילטר של הצרפתית), מילים גרמניות מקוריות המשמשות לציון אותו מושג. דוגמאות:
אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא יכולתה להצמיד מילים בזו אחר זו לכדי יצירת מילה אחת ארוכה. מילים בנות למעלה מ־15 אותיות, המורכבות מ־3 עד 6 מילים קטנות, אינן מחזה נדיר. הדבר נובע מהעדר כמעט מוחלט של צורת הסמיכות בגרמנית, אשר שכיחה למדי באנגלית ובעברית. דוגמאות:
מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין־ספור מילים מורכבות מגזע בסיסי ומשורת תחיליות, המשנות לעיתים לחלוטין את משמעות הגזע. בנוסף, למילים רבות בגרמנית שתיים, שלוש ואף יותר משמעויות, השונות לגמרי זו מזו. לדוגמה:
תופעה זו קיימת גם בפעלים. פעלים המורכבים מגזע בסיסי ומתחילית נקראים "פעלים פריקים".
אוצר המילים בשפה מוערך בין 330,000 ל־500,000.
בשנת 1996 הסכימו גרמניה, שווייץ ואוסטריה לבצע רפורמה באופן כתיבת הגרמנית. רפורמה זו מכונה "Neue Rechtschreibung" או "Rechtschreibreform" – "האיות החדש" או "רפורמת האיות". במסגרת תוכנית זו שונו התווים בשפה ודרך האיות של כ־12 אלף מילים.
עיקרי הרפורמה הם:
הרפורמה עוררה התנגדות רבה בקרב אנשי רוח וסופרים. בשנת 2004 הודיעו אף העיתונים הגדולים בגרמניה על זניחת האיות החדש. למרות זאת דבקים בו חוגים בממשל הפדרלי הגרמני כמו גם באוסטריה ובשווייץ.
בגרמנית ישנם 12 זמנים: חמישה זמנים פשוטים, וחמישה זמני פרפקט, ציווי ומקור (אינפיניטיב).
ישנם שלושה סוגי פעלים:
1. פעלים "חלשים" הנוטים בצורות העבר – פרטריטום והבינוני הפעול (פרטיציפ II) – באמצעות הוספת עיצור סותם שיני אטום לגזע הפועל (/t/), לדוגמה:
2. פעלים "חזקים" הנוטים בצורות העבר באמצעות שינוי תנועה בגזע הפועל (אבלאוט), לדוגמה:
3. פעלים "מעורבים" (gemischte Verben) המשלבים שינוי תנועה והוספת עיצור שיני בנטיית העבר, לדוגמה:
כמו כן, קיימים פעלים בלתי־רגילים לחלוטין, כפועל sein (להיות), המאגד בתוכו מספר רב של צורות ואינו משתייך לאף אחת מהקבוצות הנ"ל.
נטיית הפועל sagen (פועל חלש) | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר (פרטריט) | קוניונקטיב I | קוניונקטיב II | |
ראשון יחיד | sag-e | sag-te | sag-e | sag-te | |
שני יחיד | sag-st | sag-test | sag-est | sag-test | |
שלישי יחיד | sag-t | sag-te | sag-e | sag-te | |
ראשון רבים | sag-en | sag-ten | sag-en | sag-ten | |
שני רבים | sag-t | sag-tet | sag-et | sag-tet | |
שלישי רבים | sag-en | sag-ten | sag-en | sag-ten | |
נטיית הפועל kommen (פועל חזק) | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר (פרטריט) | קוניונקטיב I | קוניונקטיב II | |
ראשון יחיד | komm-e | kam | komm-e | käm-e | |
שני יחיד | komm-st | kam-st | komm-est | käm-est | |
שלישי יחיד | komm-t | kam | komm-e | käm-e | |
ראשון רבים | komm-en | kam-en | komm-en | käm-en | |
שני רבים | komm-t | kam-t | komm-et | käm-et | |
שלישי רבים | komm-en | kam-en | komm-en | käm-en | |
פועלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם haben (שייכות) ו־sein (להיות). הפעלים הדורשים פועל עזר sein הם פועלי תנועה ושינוי מצב, כל שאר הפעלים דורשים את פועל העזר haben.
פועל העזר Sein – להיות | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר | דיבור עקיף | תנאי | עתיד |
ראשון יחיד | bin | war | sei | wäre | werde sein |
שני יחיד | bist | warst | seiest | wärest | wirst sein |
שלישי יחיד | ist | war | sei | wäre | wird sein |
ראשון רבים | sind | waren | seien | wären | werden sein |
שני רבים | seid | wart | seiet | wäret | werdet sein |
שלישי רבים | sind | waren | seien | wären | werden sein |
פועל העזר Haben – שייכות | |||||
---|---|---|---|---|---|
ראשון יחיד | habe | hatte | habe | hätte | werde haben |
שני יחיד | hast | hattest | habest | hättest | wirst haben |
שלישי יחיד | hat | hatte | habe | hätte | wird haben |
ראשון רבים | haben | hatten | haben | hätten | werden haben |
שני רבים | habt | hattet | habet | hättet | werdet haben |
שלישי רבים | haben | hatten | haben | hätten | werden haben |
שתי צורות פועל, הבינוני ההווה ובינוני העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים sein ו־haben ניתן להשתמש בבינוני העבר ליצירת זמני הפרפקט.
בינוני ההווה נוצר באמצעות הוספת end- לבסיס הפועל, זו צורה המקבילה לצורה בסיס+ing האנגלית מבחינת השימוש כשם תואר, אך צורה זאת הגרמנית אינה משמשת כפועל בניגוד לאנגלית.
בינוני העבר נוצר בשתי דרכים:
הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בצורת בינוני העבר ושימוש בנטיות פועל העזר werden.
פועל העזר werden – ליהפך | |||||
---|---|---|---|---|---|
גוף | הווה | עבר | דיבור עקיף | תנאי | עתיד |
ראשון יחיד | werde | wurde | werde | würde | werde werden |
שני יחיד | wirst | wurdest | werdest | würdest | wirst werden |
שלישי יחיד | wird | wurde | werde | würde | wird werden |
ראשון רבים | werden | wurden | werden | würden | werden werden |
שני רבים | werdet | wurdet | werdet | würdet | werdet werden |
שלישי רבים | werden | wurden | werden | würden | werden werden |
בגרמנית לרוב שמות העצם עצמם אינם מוטים אלא רק מלות היידוע כאשר ישנן.
מילות היידוע הבלתי־מסוים | |||
---|---|---|---|
יחסה | זכר | נקבה | סתמי |
נושא | ein | eine | ein |
מושא ישיר | einen | ||
מושא עקיף | einem | einer | einem |
שייכות | eines | eines |
מלות היידוע המסוים | ||||
---|---|---|---|---|
נושא | der | die | das | die |
מושא ישיר | den | |||
מושא עקיף | dem | der | dem | den |
שייכות | des | des | der |
מלות ההצגה (זה, זו, אלו) | ||||
---|---|---|---|---|
נושא | dieser | diese | dieses | diese |
מושא ישיר | diesen | |||
מושא עקיף | diesem | dieser | diesem | diesen |
שייכות | dieses | dieses | dieser |
בגרמנית קיימות שתי דרכים להטות שם תואר: הטיה לא מיודעת המכונה חזקה, הטיה מיודעת המכונה חלשה. חוץ מזה שמות התואר מוטים בהתאם למגדר, לכמות וליחסה.
נטיית תארים בלתי־מיודעים (סיומות חזקות) | ||||
---|---|---|---|---|
יחסה | זכר | נקבה | סתמי | רבים |
נושא | guter | gute | gutes | gute |
מושא ישיר | guten | |||
מושא עקיף | gutem | guter | gutem | guten |
שייכות | guten | guten | guter | |
נטיית תוארי ידוע בלתי־מסוים (סיומות חלשות) | ||||
---|---|---|---|---|
יחסה | זכר | נקבה | סתמי | רבים |
נושא | kein guter | keine gute | kein gutes | keine guten |
מושא ישיר | keinen guten | |||
מושא עקיף | keinem guten | keiner guten | keinem guten | keinen guten |
שייכות | keines guten | keines guten | keiner guten | |
נטיית תוארי ידוע מסוים (סיומות חלשות) | ||||
---|---|---|---|---|
נושא | der gute | die gute | das gute | die guten |
מושא ישיר | den guten | |||
מושא עקיף | dem guten | der guten | dem guten | den guten |
שייכות | des guten | des guten | der guten | |
eins – אחת
zwei – שתיים
drei – שלוש
vier – ארבע
fünf – חמש
sechs – שש
sieben – שבע
acht – שמונה
neun – תשע
zehn – עשר
elf – אחת עשרה
zwölf – שתים עשרה
dreizehn – שלוש עשרה
vierzehn – ארבע עשרה
fünfzehn – חמש עשרה
sechzehn – שש עשרה
siebzehn – שבע עשרה
achtzehn – שמונה עשרה
neunzehn – תשע עשרה
zwanzig – עשרים
dreißig – שלושים
vierzig – ארבעים
fünfzig – חמישים
sechzig – ששים
siebzig – שבעים
achtzig – שמונים
neunzig – תשעים
ein hundert – מאה
zwei hundert – מאתיים
drei hundert – שלוש מאות
vier hundert – ארבע מאות
fünf hundert – חמש מאות
sechs hundert – שש מאות
sieben hundert – שבע מאות
acht hundert – שמונה מאות
neun hundert – תשע מאות
erste – ראשון
zweite – שני
dritte – שלישי
vierte – רביעי
fünfte – חמישי
sechste – ששי
siebte – שביעי
achte – שמיני
neunte – תשיעי
zehnte – עשירי
elfte – האחד עשר
zwölfte – השנים עשר
dreizehnte – השלושה עשר
vierzehnte – הארבעה עשר
fünfzehnte – החמישה עשר
sechzehnte – השישה עשר
siebzehnte – השבעה עשר
achtzehnte – השמונה עשר
neunzehnte – התשעה עשר
zwanzigte – העשרים
מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. koscher (כשר, תקין), meschugge (משוגע), Chuzpe (חוצפה), Ganove (גנב, שרלטן), Maloche (עבודה שחורה – מלשון "מלאכה"), Mischpoke או Muschpoke (כינוי גנאי למשפחה או משפחה מורחבת, כנופיה), Schlamassel (עסק ביש, ביש מזל), Tacheles reden (לדבר ישירות ולעניין, מלשון "תכלית"). דוגמאות נוספות:
בכיוון ההפוך, מגרמנית לעברית, עשתה את דרכה כמות רבה יותר של מילים וביטויים; חלקם דרך בן יהודה ורבים מהם הגיעו עם העלייה המאסיבית של יהודי גרמניה (ה'ייקים') בשנות ה-30 של המאה העשרים. מילים גרמניות רבות התאזרחו בעברית דרך היידיש.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.