Loading AI tools
חברה ישראלית המספקת שירותי לווין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אימאג'סט אינטרנשיונל (אי.אס.איי) בע"מ (ISI) היא חברה ישראלית המספקת תצלומי לוויין ושירותי לוויין, באמצעות סדרת לווייני EROS שבבעלותה. החברה הוקמה במקור על ידי התעשייה האווירית לישראל, חברת אל-אופ ומשקיעים זרים, ונמצאת בשליטת קרן פימי מאז נובמבר 2017.
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ציבורית |
בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
סימול | אימג |
מייסדים |
התעשייה האווירית אל-אופ |
תקופת הפעילות | 1997–הווה (כ־27 שנים) |
משרד ראשי | יהוד |
שליטה בחברה | קרן פימי |
ענפי תעשייה | תעשיית החלל |
מוצרים עיקריים | שירותי תצפית לוויינית |
שווי שוק | 773 מיליון ש"ח (18 בספטמבר 2024) |
הכנסות | 43.9 מיליון דולר (2023)[1] |
רווח תפעולי | 7.28 מיליון דולר (2023)[1] |
רווח | 4.67 מיליון דולר (2023)[1] |
הון עצמי | 167 מיליון דולר (2023)[1] |
סך המאזן | 270 מיליון דולר (2023)[1] |
יו"ר | גילון בק |
מנכ"ל | נועם סגל |
עובדים | 92 (2021)[2] |
www | |
החל מפברואר 2022 אימאג'סאט היא חברה ציבורית שמניותיה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[3].
פרויקט לווייני "ארוס" החל במחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה ה-20 ביוזמת מפעל מב"ת של התעשייה האווירית, במטרה למסחר את הטכנולוגיה של לווייני הצילום הצבאיים מסדרת "אופק" לשיווק בשוק האזרחי. לשם כך הוקם בשנת 1997 מיזם משותף בשם "ווסט אינדיס ספייס", בו היו שותפים שווים התעשייה האווירית והחברה האמריקאית "קור סופטוור טכנולוג'י" (Core Software Technology), חברה שעסקה בפיתוח פתרונות מיפוי וצילום אוויר וסיפקה חלק מהתוכנה למיזם. החברה נרשמה באנטילים ההולנדיים, מדינה המשמשת כמקלט מס, ופתחה משדר בלימסול, שבקפריסין, כדי לאפשר לה לפעול גם מול לקוחות שלא היו מעוניינים לקיים קשרים מסחריים גלויים עם ישראל[4].
בשנת 1998 הצטרפה למיזם חברת אל-אופ, יצרנית המצלמה של לווייני "אופק" והחזיקה 12% מהמניות, והתעשייה האווירית ו"קור סופטוור טכנולוג'י" החזיקו 44% כל אחת[5]. משה בר-לב מונה למנכ"ל "ווסט אינדיס ספייס" ודוד ברודט שימש כיושב ראש. המיזם התחרה בשווקים הבינלאומיים עם הקונצרן האמריקני לוקהיד מרטין, שפיתח ושיווק באותה עת לוויינים בעלי יכולת דומה של זיהוי עצמים בקוטר מטר בלבד, ואף התקיימו איתו מגעים ראשונים לאפשרות של השתתפות בפרויקט[6]. התוכנית כללה בתחילה שיגור של 6–8 לוויינים שיבצעו צילום לשימושים אזרחיים, מסחריים ומדעיים עבור מדינות וחברות מסחריות, למטרות שונות, בהן: מיפוי של שטחים קרקעיים וימיים לצרכים שונים, ובהם איכות הסביבה, ניצול קרקעות ותכנון תשתיות. הרקע לפיתוח התוכנית היה הערכות שלשוק לווייני הצילום האזרחיים פוטנציאל מסחרי גדול. התוכנית התכוונה במקור לשגר לוויין ראשון באמצע שנת 1998, לאחר שיוצאו מהלוויין הצבאי "אופק" כל המרכיבים שפותחו לתוכנית הצבאית[6].
במקביל לקידום פרויקט לווייני "ארוס", בעקבות הכנות לשיגורים של לווייני צילום אזרחיים בארצות הברית, הפעילה מדינת ישראל לחץ על הממשל האמריקני לפרסם מגבלות בנוגע לפירוט הצילומים מהלוויינים. מטרת המגבלות שביקשה ישראל להטיל היא למנוע צילום של אתרים ביטחוניים אסטרטגיים בישראל. עקב כך נאסר על חברות המשווקות צילומי לוויין למכור צילומים ברזולוציה של פחות מ-2 מטר. הדבר פגע במתחרה של פרויקט "ארוס", חברת "ספייס אימאג'ינג", מיזם משותף של קונצרן לוקהיד-מרטין וחברת ריית'יאון האמריקנית ששיגר בספטמבר 1999 את הלוויין "איקונוס". בדצמבר 2000, אישר הממשל האמריקני לחברת "ספייס אימאג'ינג" למכור צילומי לוויין של כדור הארץ ברזולוציה של 50 ס"מ[7].
הלוויין הראשון "EROS A" פותח במקביל ל"אופק 4" והיה מבוסס עליו. "ווסט אינדיס ספייס" חתמה על הסכם עם ממשלת ישראל לאספקת שירותים מהלוויין, כלקוח הראשון שלו. במרץ 1999 הודיעה חברת "ווסט אינדיס ספייס" כי הלוויין ישוגר בדצמבר 1999, באמצעות משגר רוסי. בנוסף הודיעה כי יגוייסו כ-250 מיליון דולר לשיגור שלושת הלוויינים הראשונים, כולל הביטוח, השיגור וההפעלה. שחלק מהמימון יהיה מההון העצמי של השותפות, חלק מהנפקת איגרות חוב בארצות הברית ולאחר שיגור הלוויין הראשון, תבצע החברה הנפקה ראשונה לציבור של מניות המיזם[8].
ביולי 1999 השלים המיזם גיוס הון של 93 מיליון דולר בארצות הברית, והוחלף שמה של החברה המשותפת מ"ווסט אינדיה ספייס" ל"אימאג'סאט אינטרנשיונל אן. וי." (ImageSat International N.V). עם כניסת קבוצת משקיעים מאירופה ומארצות הברית למיזם דולל חלקה של התעשייה האווירית ל-31% ואל-אופ ל-9%. הלוויין הראשון שוגר לבסוף ב-5 בדצמבר 2000. השיגור התבצע על גבי המשגר הרוסי "סטארט 1" באתר השיגור קוסמודרום סבובודני שבסיביר. המשגר הרוסי נבחר בגלל העלות הזולה שלו, והוא היה הסבה של טיל בליסטי סובייטי[9]. שבועיים לאחר השיגור הודיעה "אימאג'סאט אינטרנשיונל" שהלוויין החל לצלם מהחלל[10].
לאחר שיגור "EROS A" הוסכם כי קבוצת המשקיעים הזרים, שהחזיקה אז ב-60% ממניות החברה, תרכז את כל הדוברות ויחסי הציבור של הפרויקט, בכוונה להצניע את מעורבות התעשייה הביטחונית הישראלית בפרויקט – מעורבות שעלולה להבריח לקוחות פוטנציאליים[11], ושהמנהלים הזרים באימאג'סאט ישווקו את היכולות שלו ללקוחות ברחבי העולם. אולם הלקוח הראשון עליו הוכרז היה משרד הביטחון, ששילם כ-15 מיליון דולר עבור הזכויות הבלעדיות לקבלת כל הצילומים של שטח ישראל שבוצעו. זכויות הקליטה הבלעדיות כוללו לא רק את שטח ישראל, אלא גם אזור ברדיוס של כ-2,000 ק"מ, הכולל: במערב – לוב; בדרום – סודאן; במזרח – מפרץ עומאן; ובצפון – חבר המדינות. טווח הכיסוי כלל את כל שטחן של עיראק, איראן וסוריה, כמעט את כל שטח לוב ונתח עיקרי מסודאן ומרפובליקות מוסלמיות במדינות ברית המועצות לשעבר. כך שבפועל שימש הלוויין את מערכת הביטחון בישראל כלוויין צבאי. הצורך ביכולות הלוויין היה בעקבות כישלון שיגורו של הלוויין "אופק-4", שנתיים קודם שהיה אמור לשמש את מערכת הביטחון[12]. לקוחות אחרים של הלוויין היו משרד ההגנה של טאיוואן[13], וארגוני חדשות שרכשו צילומים מזירת הקרבות עם תחילת מלחמת אפגניסטן, צילומים שנאסר על המתחרה "ספייס אימאג'ינג" למכור[14]. בהמשך הוקם מאגר מידע עם צילומים של הלוויין שנמכרו לחברות ברחבי העולם על פי דרישה[15]. בסוף שנת 2002, מכרה "אימאג'סאט" צילומי לוויין של בסיס אמריקני סודי שצילם "EROS A", אף על פי שלמדינת ישראל היו הסכמות לאסור מכירה של צילומי לוויין דומים של ישראל[16].
חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונל" הכריזה כי החלה בבנית הלוויין השני בסדרה, יום לפני שיגור הלוויין הראשון "EROS A". על פי התכנון שיגור ה-"EROS B" היה אמור להתבצע בשנת 2001, ואחריו תוכננו עוד 6 לוויינים בסדרה[17]. ביולי 2000 הודיעה החברה על השלמת גיוס הון בהיקף של יותר מ-90 מיליון דולר[18]. שנה אחר כך חתמה על הסכם אשראי בסך 70 מיליון דולר עם בנק לאומי למימון המשך פיתוח סדרת הלוויינים והודיעה ששיגורו של הלוויין השני נדחה לשנת 2003[19]. ב-28 ביולי 2001 חתם רשמית מפעל מב"ת של התעשייה האווירית על הסכם עם חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונל" לבניית הלוויין "EROS B" בעלות של 110 מיליון דולר[20]. בדצמבר 2001 הודיעה החברה כי שיגור הלוויין ידחה עקב קשיים בגיוס לקוחות מסחריים. בשלב זה רק ממשלות ישראל, טייוואן והודו נרשמו כלקוחות[15]. הלוויין השני בסדרה שוגר לבסוף ב-25 באפריל 2006[21].
לאחר שיגור EROS B, ניהל מנכ"ל אימאג'סאט, שמעון אקהויז שמונה ב-2005, מגעים עם משרד הביטחון במטרה להעביר את כל פעילות לווייני הצילום הצבאיים לחברה מהתעשייה האווירית, כולל פרויקט לוויני "אופק". הרקע לפנייה היה המשבר שאליו נקלעה התעשייה האווירית עקב כישלון שיגור לוויין הריגול הצבאי "אופק 6" בספטמבר 2004, בגלל תקלה במשגר[22].
לאחר שיגור "EROS B" ב-2006 תכננה "אימג'סאט" לבצע הנפקת מניות בנאסד"ק לפי שווי שוק של חצי מיליארד דולר, ולגייס הון להמשך פיתוח ושיגור לווייני "ארוס"[23]. אולם ביולי 2007, משקיעים ישראלים ואמריקאים הגישו תביעה נגד החברה בבית המשפט במנהטן, על סך 6 מיליארד דולר. בכתב התביעה נטען שהחברה סירבה לספק שירות לוונצואלה, בשל יחסיו העוינים של שליט המדינה, הוגו צ'אבז, עם ישראל וקשריו עם איראן[24]. לדברי התובעים, שורש הבעיה היה בבעלות המשותפת בחברה של משקיעים פרטיים והתעשייה האווירית (בבעלות מדינת ישראל). לדבריהם, הבעלות החלקית שיש למדינה בחברה פוגעת בסיכוי לחוזים רווחיים בשל שיקולים פוליטיים. לטענתם התעשייה האווירית מעדיפה שיקולים פוליטיים על פני האינטרסים הכלכליים. בנוסף נטען שחוזים נוספים לא יצאו אל הפועל משיקולים פוליטיים, ביניהם עם אנגולה, רוסיה וטייוואן. בתביעה גם טענו שהאיסורים היחידים שהוחלט עליהם בעת הקמת החברה היו, שאסור לה למכור לווייני ריגול לכל מדינה שהיא במרחק רדיוס של עד 1,550 מייל מישראל. התובעים כללו בין השאר את מוריס טלנסקי והמנכ"ל הראשון של החברה משה בר-לב[25]. שנה אחר כך נדחתה התביעה אך חברת "קור סופטוור טכנולוג'י", שהייתה אחת מבעלי מניות המיעוט באימג'סאט, הגישה לבית המשפט בניו יורק תביעה חדשה נגד אימג'סאט[26]. גם תביעה זו נדחתה וטלנסקי הגיש תביעה שלישית באפריל 2009[27].
במסגרת סדרת התביעות טען סטיב וילסון, מייסד חברת "קור סופטוור" שהיה מיוזמי הקמת "אימג'סאט", כי התעשייה האווירית הונתה את המשקיעים האחרים במיזם והשתלטה עליו. בינואר 1998 הלוויין שהיה אמור להיות EROS A שוגר כאופק 4 ונכשל. הלוויין ששוגר לבסוף היה בפעול תחליף שלו. בנוסף טען ש-EROS B לא נבנה לפי המפרט שסיפקה "אימג'סט", הוא סופק באיחור של כשלוש שנים, והיה למעשה שכפול של "אופק 5"[28].
תביעה נוספת הגיש שמעון אקהויז, מנכ"ל החברה, בטענה כי הוא זכאי לבונוס של מיליוני דולרים כמתחייב מחוזה העסקתו, בשל עסקה שעשתה החברה באנגולה ב-2001. החברה סירבה לשלם לו את הבונוס מאחר שהעסקה נעשתה לפני שמונה לתפקיד. בית המשפט קבע שהוא יקבל מחצית מהבונוס שהובטח. במסגרת המשפט נחשף כי בוצעה עסקת ענק עם ממשלת אנגולה במהלך מלחמת האזרחים באנגולה, בתיווך ארקדי גאידמק ושותפו פייר פלקון. ממשלת אנגולה ביקשה לקבל מודיעין בזמן אמת על כוחות המורדים של ז'ונאס סאווימבי, ואימאג'סאט אינטרנשיונל מכרה לה את שירותי הלוויין EROS A לעשר שנים, כולל תחנת קרקע לקליטה. מלחמת האזרחים הסתיימה שנה אחר כך שסאווימבי נהרג, ממשלת אנגולה ביקשה לבטל את העסקה, אך נאלצה לשלם את הסכום עליו התחייבה - 150 מיליון דולר[29].
באפריל 2010, הוגשה תביעה נוספת נגד החברה ובעלי המניות העיקריים התעשייה האווירית ואלביט מערכות (שרכשה בינתיים את חברת אל-אופ). הפעם תביעה זו הוגשה בישראל, אך נדחתה מאחר שאימאג'סאט לא רשומה בישראל[30].
במשך כעשר שנים פעלה חברת "אימג'סט" עם שני הלוויינים הראשונים ששגרה, באופן מצומצם, ולא לפי התוכנית המקורית. בנובמבר 2017 רכשה קרן פימי את השליטה בחברה, לאחר שרכשה כ-53.6% ממניות החברה תמורת 40 מיליון דולר[31]. לאחר הרכישה הציגה החברה תוכנית פיתוח חדשה הכוללת שיגור סדרה של 4 לוויינים אלקטרואופטים בעלי רזולוציה גבוהה מאוד מאוד (EROS C1 עד C4), ושני לווייני מכ"ם (SAR) בעלי רזולוציה גבוהה מאוד מאוד ("1 EROSAR" ו"2 EROSAR"). הלוויין EROS C3 מיוצר על בסיס אופטסאט 3000 של התעשייה האווירית, ושוגר על ידי משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX בסוף שנת 2022[2].
ביולי 2020, רכשה "דיסקונט קפיטל", זרוע ההשקעות של בנק דיסקונט, 17% ממניות החברה תמורת 32 מיליון דולר[32].
במאי 2021, בחרה סוכנות החלל של צ'ילה באימאג'סאט כקבלן הראשי לבניית תוכנית חלל לאומית, הכוללת בניה ושיגור של תשעה לוויינים, מתן שירותים והדרכה, בתמורה לכ-110 מיליון דולר[33].
בפברואר 2022, ביצעה החברה הנפקה ראשונה לציבור של מניותיה בבורסה לניירות ערך בתל אביב[34]. כחלק מהמהלך להנפקת החברה וכניסת משקיעים ישראלים, שונה המבנה המשפטי שלה, פעילות החברה עברה מהחברה הזרה "אימאג'סאט אינטרנשיונל אן. וי.", לחברה הרשומה בישראל "אימאג'סט אינטרנשיונל (אי.אס.איי) בע"מ", והיא שהונפקה בבורסה[2].
אימאג'סאט מעסיקה כ-90 עובדים, בהם מפעילי תחנת הבקרה של הלוויין הממוקמת במשרדיה באור יהודה ומפעילים בתחנות הקולטות את התצלומים בעולם.
חברת אימאג'סאט מספקת שירותי תצפית לוויינית בשני מודלים:
החברה מפעילה לווייני תצפית מסדרת EROS, שחלקם יוצרו על ידי התעשייה האווירית:
שתי סדרות הלוויינים RUNNER ו-KNIGHT ישמשו בסיס לקונסטלציית ה-GLOBAL EYE, קונסטלציית דור העתיד של החברה המתוכננת למבצוע ומסחור לאחר השלמת קונסטלציית EROS-NG[2].
בתקופה שבין יולי 2003 למאי 2004 בדק משרד מבקר המדינה את תוכניות התעשייה האווירית לכניסה לשוק לווייני התצפית האזרחיים, את תוכניותיה למימון ושיווק המיזם כפי שהוצגו לדירקטוריון התעשייה האווירית במהלך השנים 1997–2004, ואת העדכונים והשינויים כפי שהוצגו ביחס לתוכניות התעשייה האווירית המקוריות. כמו כן, בחן משרד מבקר המדינה את יחסי הגומלין, שהתהוו במשך שנות קיום המיזם, בינו לבין תוכניות החלל של משרד הביטחון. הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה שלא להניח פרק זה במלואו על שולחן הכנסת, ולפרסם רק את עיקרי התקציר ואת עיקרי הסיכום שלו, לשם שמירה על ביטחון המדינה וכדי למנוע פגיעה בקשרי מסחר בינלאומיים שלה[36].
עיקרי הליקויים כפי שהם מופיעים בדו"ח מבקר המדינה[36]:
לדברי המבקר, לכשהתעוררו הקשיים במימון המיזם, דרשה הנהלת התע"א מדירקטוריון התע"א לקבל החלטות לאו דווקא משיקולים כלכליים ומבלי שהציגה לו חלופה מעשית, אלא נוכח התחייבויות חוזיות של התע"א כלפי החברה שהייתה בעת ובעונה אחת לקוח של התע"א וגם חברה המוחזקת על ידיה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.