אינוורארי
עיירה בממלכה המאוחדת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אינוורארי (באנגלית: Inveraray; בגאלית סקוטית: Inbhir Aora[2]) היא עיירה במעמד של רויאל בורו (royal burgh)[3] במחוז ארגייל וביוט (Argyll and Bute) בסקוטלנד, על חופו המערבי של מפרץ לוך פיין בסמוך לתחילתו, ועל כביש A83. העיירה היא בירת נפת ארגייל (Argyll) ומשכנם ההיסטורי של הדוכסים לבית ארגייל.
 | |
| אינוורארי | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| אומת הבית |
 סקוטלנד |
| מחוז | ארגייל וביוט |
| תאריך ייסוד | 1745 (אינוורארי החדשה) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 560[1] (2016) |
| קואורדינטות | 56°13′52″N 5°04′23″W |
| אזור זמן | UTC |
| http://www.inveraray-argyll.com/ | |
ההיסטוריה של אינוורארי קשורה לתולדות הקלאן של קמפבל, שמהם יצאו הדוכסים של ארגייל. במקום נבנה ב-1453 בית ומגדל מבוצרים על ידי הרוזן (Earl) הראשון של ארגייל. סביב המבצר קמה עיירה קטנה והיא הוכרזה כבורו (Burgh – ישות אוטונומית) של הברונות ב-1474, וב-1648 העניק צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה (שהיה ממוצא סקוטי) לעיירה מעמד של רויאל בורו.[4]
ב-1744 החליט ארצ'יבלד קמפבל, הדוכס השלישי של ארגייל (Archibald Campbell, 3rd Duke of Argyll) להרוס את הטירה הקיימת ולבנות אותה מחדש. לפני בניית הטירה מחדש הייתה העיירה אוסף של בקתות צנועות בסמוך לאתר הטירה והדוכס הורה לפנות את התושבים על מנת לשפר את חזות ביתו, ולהקים את העיירה במקומה הנוכחי. עוד ב-1747 הכין ויליאם אדם (William Adam) תוכניות להקמת אינוורארי החדשה, אך עד 1770 כמעט שלא נעשה דבר, והיה זה הדוכס החמישי שהחליט לבנות את העיירה מחדש במתארה הנוכחי. מבנים רבים באינוורארי המחודשת היו פרי תכנונו של ג'ון אדם, ובהם מלון ארגייל ברחוב פרונט (Front Street), ובית המידות (Town House). עם זאת, מרבית מבני העיירה, כולל הכנסייה, תוכננו על ידי רוברט מיילן (Robert Mylne; 1811-1733), יליד אדינבורו שהיה ארכיטקט ידוע מתקופה זו, ונבנו בפיקוחו בין השנים 1772 ל-1800. התוצר הסופי הייתה עיירה חביבה שכללה בתים עבור העובדים באחוזה, מפעל לטווית צמר, ומזח לנצל את דיג המליחים, שעתיד היה לפרוח בשנים שבאו אחר כך ולשחק תפקיד מרכזי בכלכלת העיירה. התוצאה הסופית היא אחת הדוגמאות הטובות ביותר לערים חדשות שנבנו בסקוטלנד של המאה ה-18, ומרבית המבנים במרכז אינוורארי ראויים לשימור בשל החשיבות הארכיטקטונית של העיירה. המסאי הנודע ד"ר סמואל ג'ונסון, שהיה ידוע בסלידתו מסקוטלנד, כתב על אינוורארי החדשה ”מה שאני מעריץ כאן הוא ההתעלמות המוחלטת מעלות ההוצאות”.
שלט האצולה של העיירה
בשלט האצולה של העיירה מתאר רשת דייגים המוטלת על האוקיינוס, שבתוכה לכודים חמישה מליחים.
הסופר הבריטי ארתור צ'ארלס פוקס-דייוויס (Arthur Charles Fox-Davies; 1928-1871) שהתמחה בהרלדיקה ציין בספרו "המדריך השלם להרלדיקה" (A Complete Guide to Heraldry) כי אין ספק כי השלט קדום וכי הוא אחד משלטי האצולה היוצאים מהכלל שפגש.[5]
אינוורארי היא עיירה שעיקר פרנסתה על תיירות. תיירים נמשכים למקום הן בשל מיקומה על שפת המפרץ כשמאחוריה הגבעות המיוערות של המחוז והן בשל מבניה הג'ורג'יאניים. העיירה נהנית גם מתקנה שקבע הממשל בסקוטלנד ב-2004 המחייבת נהגי אוטובוסים לנוח אחרי כל שעתיים נהיגה. תקנה זו הפכה את העיירה לנקודת עצירה מרכזית לאוטובוסים שכן היא נמצאת במרחק של שעתיים נסיעה מגלאזגו, וכל קווי האוטובוסים מגלזגו לקמפבלטאון, אובן ופורט ויליאם עוצרים בעיירה למשך 20 דקות.
קבוצת השינטי (ענף ספורט ייחודי לסקוטלנד הדומה להוקי שדה) המקומית (Inveraray Shinty Club) זכתה באליפות סקוטלנד בענף ב-2004.
ב-2005, לאחר הפסקה בת 70 שנים, הוקמה בעיירה תזמורת חמת חלילים. כבר בשנתה הראשונה זכתה התזמורת (Inveraray and District Pipe band) בפרס בכל תחרות שבה השתתפה. ב-2009 זכתה התזמורת בכל התחרויות ברמה השנייה (Grade 2) שבה השתתפה וקודמה לרמה הראשונה (Grade 1), וב-2011 זכתה במקום הרביעי באליפות העולם לתזמורות חמת חלילים (World Pipe Band Championships).[6]
אינוורארי היא יעד תיירותי פופולרי. הבניינים הלבנים המיוחדים של העיירה על שפת המפרץ כשמאחוריהם גבעות מיוערות מצטלמים היטב.[7] אתרי התיירות העיקריים באינוורארי הם:
- טירת אינוורארי (Inveraray Castle) - ב-1744 החליט ארצ'יבלד קמפבל, הדוכס השלישי של ארגייל (Archibald Campbell, 3rd Duke of Argyll) להרוס את הטירה הקיימת ולבנות אותה מחדש. בניית הטירה ארכה ארבעים שנים, ועל העבודה פיקחה משפחת אדם (Adam), שבניה ידועים עד היום כארכיטקטים ומעצבים מוכשרים. התוצר הסופי לא היה טירה במובן המסורתי, אלא בית אחוזה ג'ורג'יאני בקנה מידה גדול, טירת אינוורארי. במשך השנים ביקרו בטירה כמה ידועי שם. המלכה ויקטוריה ביקרה בטירה ב-1847. הקשר עם המלוכה התחזק כאשר נישאה בתה, הנסיכה לואיז (Louise), ליורש של ראש שבט קמפבל, המרקיז מלורן (Marquis of Lorne), ב-1875, דבר המעיד על המעמד הגבוה יחסי של משפחת ארגייל באותה תקופה. ספיישל חג המולד 2012 של סדרת הדרמה התקופתית הבריטית אחוזת דאונטון צולם בטירה זו שהוצגה בסדרה כטירת דנאיגל (Duneagle Castle).[8]
- כלא אינוורארי (Inverary Jail) – מבנה ג'ורג'יאני שתוכנן על ידי ג'יימס גילספי גרהאם (James Gillespie Graham 1855-1776) ב-1813 וכלל גם בית משפט. המבנה נפתח ב-1820, הורחב ב-1848 ונסגר באוגוסט 1889. בית המשפט המשיך לתפקד במבנה עד 1954. המבנה שופץ בשנות ה-80 של המאה ה-20 ונפתח כאתר תיירות ב-1989 שבו מציגים כיצד התנהלו המשפטים ואת חיי האסירים במאה ה-19.
- המוזיאון הימי של אינוורארי (Inverarary Maritime Heritage Museum) – שוכן בשלוש ספינות העוגנות לרציף. אחת מהן נושאת את שמה של ספינת הקיטור הקטנה "ניצוץ חיים" (Vital Spark), ספינה בדיונית המככבת בספריו של נייל מונרו (Neil Munro; 1930-1863), עיתונאי וסופר סקוטי יליד אינוורארי.[9] הבית שבו נולד מונרו באינוורארי קרוי כיום על שמו של פארא הנדי (Para Handy), הגיבור הספרותי המשמש כקברניט הספינה הבדיונית בספריו של מונרו.[10]
- מגדל הפעמונים (Bell Tower) – נבנה בין השנים 1921 ל-1931 כהנצחה לחללי שבט קמפבל במלחמת העולם הראשונה. גובהו 38.5 מטרים והביקור בו מאפשר להשקיף על העיר. במגדל המתקן השני במשקלו בעולם לעשרה פעמונים,[11] המופעל מדי פעם.
אתר האינטרנט הרשמי של אינוורארי- אינוורארי באתר למטייל
- מדריך לאינוורארי (באנגלית)
- מדריך נוסף (באנגלית)
- אתר טירת אינוורארי (באנגלית)
- אינוורארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
