הממלכה המאוחדת
מדינה בצפון-מערב אירופה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מדינה בצפון-מערב אירופה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הַמַּמְלָכָה הַמְּאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וּצְפוֹן אִירְלַנְד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת גם כממלכה המאוחדת (UK – United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת. הממלכה המאוחדת מהווה הציר המרכזי של 54 מדינות חבר העמים הבריטי, שכולל את רוב המדינות שהיו בעבר חלק מהאימפריה הבריטית, ובראשן עומד המונרך הבריטי. כמו במונרכיות אחרות באירופה בימינו, סמכותו של המלך מצומצמת ביותר, ותפקידו בעיקרו טקסי, אם כי (בניגוד ליתר המונרכיות החוקתיות) בממלכה המאוחדת כל מוסדות השלטון עדיין כפופים להלכה למלך.
| |||||||||||||||||
.jpeg) | |||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||||||||||||||||
| מוטו לאומי |
Dieu et mon Droit (בצרפתית) אלוהים וזכותי שלי | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי | אלוהים נצור את המלך[א] | ||||||||||||||||
| ממשל | |||||||||||||||||
| משטר | מונרכיה חוקתית | ||||||||||||||||
| ראש המדינה | מלך בריטניה | ||||||||||||||||
| מלך בריטניה | צ'ארלס השלישי | ||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת | ראש הממשלה | ||||||||||||||||
| ראש הממשלה | קיר סטארמר | ||||||||||||||||
| שפה רשמית | אנגלית בריטית, ולשית וגאלית סקוטית[ב][ג] | ||||||||||||||||
| עיר בירה |
לונדון 51°30′N 0°7′W (והעיר הגדולה ביותר) | ||||||||||||||||
| רשות מחוקקת | הפרלמנט | ||||||||||||||||
| רשות שופטת | בית המשפט העליון | ||||||||||||||||
| גאוגרפיה | |||||||||||||||||
| יבשת | אירופה | ||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 243,610 קמ"ר[2] (81 בעולם) | ||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 1.34% | ||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC | ||||||||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||||||||
| הקמה | האיחוד של 1801[ד] | ||||||||||||||||
| תאריכי הקמה |
12 באפריל 1927  | ||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד | ||||||||||||||||
| דמוגרפיה | |||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[3] (הערכה 1 בדצמבר 2024) | 69,311,072 נפש[2] (22 בעולם) | ||||||||||||||||
| צפיפות | 284.52 נפש לקמ"ר (50 בעולם) | ||||||||||||||||
| דת |
(מפקד 2011) 59.5% נצרות 25.7% ללא דת 7.2% לא הצהירו 4.4% אסלאם 1.5% אמונות אחרות 1.3% הינדואיזם 0.4% יהדות | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| כלכלה | |||||||||||||||||
| תמ"ג[5] (2023) | 3.34 טריליון $ (6 בעולם) | ||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 48,189$ (32 בעולם) | ||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[6] (2022) | 0.940 (15 בעולם) | ||||||||||||||||
| מדד ג'יני | 35.5 | ||||||||||||||||
| מטבע | לירה שטרלינג (GBP) | ||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
בנק אנגליה | ||||||||||||||||
| שונות | |||||||||||||||||
| חגים לאומיים |
| ||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | uk | ||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 44 | ||||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
הממלכה המאוחדת היא המדינה ה-22 בגודלה מבחינת אוכלוסייה, עם אוכלוסייה המוערכת בכ-65 מיליון תושבים. היא מונרכיה חוקתית עם שלטון דמוקרטי פרלמנטרי. בירתה לונדון היא עיר גלובלית חשובה ומרכז כלכלי עם אוכלוסייה של כ-10,310,000 תושבים, והרביעית בגודלה בערי אירופה. המדינה מורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית, באנגלית: Home Nations), שבעבר התקיימו כמדינות נפרדות: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. אירלנד הייתה חלק מהממלכה בעבר, אך פרשה מהאיחוד בשנת 1921. עם זאת, חלקה הצפוני נותר בממלכה המאוחדת כישות בפני עצמה, המהווה שישית מהאי האירי.
מאז התפרקותה של האימפריה הבריטית, הממלכה המאוחדת כבר לא נחשבת למעצמת על, אך היא בעלת אחד הצבאות הגדולים בעולם ואחת המעצמות המתועשות והחזקות בתבל. כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7) ו-G20, כלכלתה של בריטניה היא מהמשגשגות בעולם והיא המדינה בעלת התקציב השישי בגודלו בעולם, אחרי ארצות הברית, סין, יפן, גרמניה והודו. הממלכה המאוחדת היא חברה מייסדת של האו"ם עם זכות וטו במסגרת חברותה הקבועה במועצת הביטחון, אחת החברות המייסדות של ברית נאט"ו ואחת המדינות המחזיקות נשק גרעיני באופן רשמי.
חוקי האיחוד של 1707 הכריזו כי ממלכות אנגליה וסקוטלנד "אוחדו לתוך ממלכה אחת בשם בריטניה הגדולה", על אף שבחוק נקראה המדינה גם בשמות "ממלכת בריטניה הגדולה", "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה" ו"הממלכה המאוחדת". חוק האיחוד של 1800 איחד את ממלכת בריטניה הגדולה עם ממלכת אירלנד, והוביל להקמת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד. השם "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד" אומץ בעקבות קבלת עצמאותה של מדינת אירלנד החופשית והשארותה של צפון אירלנד כחלק מן הממלכה המאוחדת.
אף על פי שהממלכה המאוחדת, כמדינה ריבונית, היא אומה, נחשבות אנגליה, סקוטלנד, ויילס ובמידה פחותה גם צפון אירלנד כאומות, על אף שאינן מדינות ריבוניות. סקוטלנד, ויילס וצפון אירלנד זכו לאוטונומיה מסוימת, בה יש להן ממשל עצמאי. אתר ראש ממשלת בריטניה השתמש בביטוי "מדינות בתוך מדינה" על מנת לתאר את הממלכה המאוחדת[7].
המונח "בריטניה" משמש לעיתים רבות כמילה נרדפת לממלכה המאוחדת. מנגד, המונח "בריטניה הגדולה" מתייחס לאי של בריטניה הגדולה, ומשמש גם כמונח פוליטי המתאר את השילוב של המדינות אנגליה, סקוטלנד וויילס, שיחדיו מאכלסות את האי כולו ומספר איים אחרים.
על פי הפולקלור הבריטי והוולשי, מקור המונח בריטניה הוא בדמות המיתולוגית ברוטוס (באנגלית ובוולשית: Brutus) שעל פי המסופר באותן אגדות היה צאצא של איניאס גיבור טרויה, אשר הגיע אל האי בריטניה וייסד את הממלכה הראשונה בה. אגדה זו מופיעה לראשונה ב"היסטוריה בריטונום" (Historia Britonum) שנכתב על ידיו נניוס במאה התשיעית ומאוזכרת מאוחר יותר בכרוניקה שנכתבה על ידי ג'פרי ממונמות' במאה ה-12: "ההיסטוריה של מלכי בריטניה" (Historia Regum Britanniae).
במדינות רבות ובהן ישראל המילה "אנגליה" מקובלת כמשלב דיבורי לממלכה המאוחדת כולה, אולם שימוש זה במילה למעשה אינו תקני.
ערך מורחב – היסטוריה של הממלכה המאוחדתישנן עדויות להתיישבות בני האדם באי הבריטי בראשית הנוכחות האנושית באירופה לפני כ-400,000 שנה, אך התיישבות בידי בני אדם מודרניים בשטח שיהפוך לממלכה המאוחדת התחילה להתרחש לפני כ-30,000 שנה. התרבויות הקדומות לא השאירו אחריהן כל עדות כתובה אלא רק שרידי מבנים. בין המבנים המרשימים ביותר ששרדו מאותה תקופה נמנה מעגל האבנים בסטונהנג' שנבנה בין השנים 3500 ל-1500 לפנה"ס.
בשנת 800 לפנה"ס פלשו שבטים קלטיים לאי והביאו את תרבותם, אשר שרידיה קיימים עד היום. הפלישה החשובה הבאה הייתה הפלישה של האימפריה הרומית. לאחר שני ניסיונות כושלים בתקופתו של יוליוס קיסר במהלך מלחמת גאליה הצליח הקיסר קלאודיוס לכבוש את אזור אנגליה בשנת 43 לספירה. הרומים פיתחו את האזור שבשליטתם והקימו את לונדון (לונדיניום) כמרכזו. לאחר נפילת האימפריה הרומית נטשו חייליה את בריטניה בשנת 410. לתוך האזורים הללו פלשו שבטים גרמאניים שהידועים בהם הם השבטים האנגלים והסקסונים. התושבים הקלטים נדחקו לצפון ולויילס. החל משנת 793 אירעו פלישות חוזרות ונשנות של ויקינגים לבריטניה, כאשר בתקופות מסוימות הם השתקעו באי. גירושם של הוויקינגים החל בתקופתו של המלך הסקסוני אלפרד הגדול, שגם איחד את אנגליה וביסס את השלטון המרכזי.
בשנת 1066 פלשו הנורמנים לבריטניה והשתלטו על ממלכת אנגליה. שושלת המלוכה יסדו שושלת השולטת, עם הפסקות קלות, עד ימינו. השפה שבה השתמשו הנורמנים השפיעה על האנגלית של אותה תקופה, והטמיעה בה מאפיינים שמקורם בשפה הצרפתית ובשפה הלטינית.
לאורך רוב ימי הביניים ויילס הייתה מדינה מפולגת, שהייתה תחת שלטון של מספר ממלכות קטנות. כאשר הנורמנים פלשו לאנגליה, הם התמקדו בעיקר בגבול הפרוץ עם ויילס, והקימו מספר מוצבים צבאיים בחלק המזרחי של המדינה ובאזורי הגבול (הספר הוולשי). בתגובה לכך, תושבי ויילס, שבדרך כלל היו מפולגים, החלו להתאחד סביב מנהיגים כגון ל'ואלין הגדול, שב-1199 תואר בשם "הנסיך של כל צפון ויילס".
ב-1282, הצליח המלך אדוארד הראשון (1272–1307) לכבוש את כל הנסיכויות העצמאיות שנותרו בצפון ובמערב ויילס (בעיקרן ממלכת גוויניד' וממלכת פוויס). אמנת ריד'לן החילה באופן רשמי את שלטונו של אדוארד על ויילס שנתיים לאחר מכן. כדי לרצות את תושבי ויילס, בנו של אדוארד (לימים אדוארד השני), שנולד בוויילס, קיבל את התואר הנסיך מוויילס ב-7 בפברואר 1301. לאחר מכן קיבלה ויילס מעמד של אזור מנהלי, שבו החזיקה באופן רשמי בין 1284 ל-1536. המסורת שקובעת שנסיך (או נסיכת) ויילס יורש את כתר המונרכיה הבריטית נשארה עד ימינו.
בין 1284 ל-1536 הכתר הבריטי שלט על ויילס באופן חלקי, כיוון שעדיין נותרו בדרום ובמזרח ויילס מספר מדינות עצמאיות (בשלטון של לורדים) שלא היו כפופות ישירות לכתר. כוחן של המדינות הללו התפוגג ב-1535, כאשר הושלם האיחוד הפוליטי והמנהלי של אנגליה וויילס. סדרת החוקים בחוקי ויילס מ-1535 הכפיפה את ויילס למערכת המשפטית של אנגליה, וחילקה את ויילס למחוזות. כמו כן, החוק הרחיב את תחום השיפוט של החוק האנגלי לכל אנגליה וויילס, והקנה לאנגלית מעמד כשפה היחידה שמותר לעשות בה שימוש למטרות רשמיות. החוק הזה גרם לכך שרוב הוולשים לא יכלו להתקבל לעבודות ממשלתיות. כמו כן, ויילס הייתה מיוצגת בפרלמנט הבריטי בארמון וסטמינסטר.
הממלכה המאוחדת קמה ב-1 במאי 1707, בעקבות איחוד אנגליה עם סקוטלנד בשל מעברם של חוקי האיחוד, והפיכתן של אומות אלה לממלכת בריטניה הגדולה. במאה ה-18 מילאה תפקיד חשוב בהתפתחות שיטת השלטון הדמוקרטית-פרלמנטרית. בסוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 החלה בה המהפכה התעשייתית שהתרחבה למקומות אחרים באירופה. לאחר שנים של השפעה אנגלית כבדה על אירלנד היא אוחדה לתוך הממלכה המאוחדת בשנת 1801, לאחר שהתקבל חוק נוסף בשם חוק האיחוד של 1800, שאיחד את ממלכת בריטניה הגדולה ואת ממלכת אירלנד, ויצר את "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד".
בשנים שקדמו לאיחוד, עברה אנגליה מהפכה דתית בימיו של הנרי השמיני (1491–1547). לאחר שהאפיפיור סירב לבקשתו לבטל את אחת מחתונותיו, הוא הקים את הכנסייה האנגליקנית, שמיגרה את הנצרות הקתולית מן האי הבריטי, והפכה את הממלכה המאוחדת לפרוטסטנטית.
בממלכה המאוחדת שלטו מספר בתי מלוכה והם סטיוארט, הנובר וסקסה-קובורג-גותה ששינה את שמו לבית וינדזור כיוון שקרבה לגרמניה לא הייתה רצויה במלחמת העולם הראשונה. המלך הנוכחי של הממלכה המאוחדת, צ'ארלס השלישי, שייך לבית וינדזור.
משלהי המאה ה-16 ועד לאמצע המאה ה-20 הייתה הממלכה המאוחדת לאימפריה – האימפריה הבריטית שבשיאה שלטה בחמישית מאוכלוסיית העולם וברבע משטחו היבשתי ובמשך למעלה ממאה שנים היוותה את הכוח הדומיננטי הגלובלי. האימפריה, שהייתה אימפריה קולוניאלית, החזיקה במושבות ושטחים עצומים, בעיקר באפריקה, אמריקה הצפונית, אוקיינייה ואסיה ומדינות רבות קיבלו ממנה עצמאות וביניהן הודו, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה והחותם התרבותי שלה הוטבע בכולן. במהלך פירוק האימפריה הקימה הממלכה המאוחדת את חבר העמים הבריטי, ארגון המאחד כמעט את כל המדינות שבהן שלטה בעבר הממלכה ואת מוזמביק ורואנדה. חלק מהמדינות שייכות לממלכות חבר העמים הבריטי, והן מכירות במלך או במלכת הממלכה המאוחדת כשליטן, המיוצג על ידי מושל כללי, בתפקיד סמלי בלבד.
הממלכה המאוחדת ניהלה מלחמות רבות עם שכנותיה ובעיקר עם צרפת (הנפוליאונית) וספרד שבאותה תקופה היו אימפריות קולוניאליות רבות עוצמה. במלחמות העולם נלחמה הממלכה נגד גרמניה הנאצית לצד רוסיה, ארצות הברית וצרפת ובעקבות העלות הכלכלית של מלחמות אלו התמוטטה האימפריה. ב-1921 הפכה אירלנד למדינה חופשית והממלכה המאוחדת נשארה עם שישית משטחו של האי האירי כאומת בית שנקראת צפון אירלנד ומהווה את החלק הקטן ביותר משטח המדינה, הן מבחינת שטח והן מבחינת אוכלוסייה. לאחר מלחמת העולם השנייה הצטרפה בריטניה בהדרגה למיזם השילוב האירופאי, וב-1993 נכנסה לאיחוד האירופאי. ב-2016 הצביע רוב במשאל עם בעד עזיבת האיחוד. הפרישה התרחשה ב־יומו האחרון של חודש ינואר שנת 2020, ועד סוף אותה שנה סיימה הממלכה את המשא ומתן עם האיחוד על ההסכמים ליום שאחרי, ובכך פרשה דה-פקטו.
מבחינה גאוגרפית מורכבת הממלכה המאוחדת משני חלקים עיקריים. האי הבריטי, שבו נמצאות המדינות אנגליה סקוטלנד וויילס, ושישית מהאי האירי, שבו נמצאת צפון אירלנד. איים נוספים מכל צדדיו של האי הבריטי שייכים לממלכה המאוחדת.
קו ניוקסל אקזטר שנמשך באלכסון מצפון מזרח לדרום מערב מחלק את הממלכה לשניים, בחלק המערבי של הקו שורר נוף הררי לא גבוה וממזרח לו משתרע אזור נמוך יותר, שבו נמצאת אנגליה. בחלק הצפוני יש אזורי תעשייה גדולים וחשובים. במקומות רבים אחרים יש שטחים של מרעה ושדות של תבואה, שבהם שולט הנוף הירוק האופייני לאי.
בריטניה הגדולה, האי שבו שוכן עיקרה של הממלכה המאוחדת, נמצאת על קווי הרוחב 49° עד 59° צפון (איי שטלנד נמצאים מדרום לקו האורך 61°) ובין קווי האורך 8° מערב ו-2° מזרח. קו גריניץ' (קו האפס לקוי אורך) עובר במצפה הכוכבים המלכותי שבגריניץ', לונדון ונקרא כך על שמו.
הממלכה המאוחדת שוכנת בין צפון האוקיינוס האטלנטי לים הצפוני. בנקודה מסוימת בדרום מזרח האי הבריטי מרחקה של הממלכה המאוחדת מהחוף הצפון מערבי של צרפת הוא כ-35 קילומטר בלבד ומפריד ביניהן מיצר ימי הידוע בשם תעלת למאנש או בפי הבריטים התעלה האנגלית. מנהרה תת-קרקעית העוברת מתחת לתעלת למאנש מחברת את אנגליה וצרפת. לצפון אירלנד יש גבול יבשתי של 360 קילומטר עם אירלנד.
המרחק הגדול ביותר בין שתי נקודות באי הבריטי הוא 1,350 ק"מ, בין האזור הקרוי "קצה היבשה" הנמצא בקצה הדרום מערבי של אנגליה במחוז קורנוול (ליד העיירה פנזנס), לבין "ג'ון אוגרוטס" שבמחוז קייטנס בצפון סקוטלנד (ליד העיירה טורסו). ברכב פרטי המסע מנקודה אחת לאחרת ייארך שתי יממות. במדידה ישרה אורכו של האי הבריטי מצפון לדרום הוא כ-1,100 ק"מ, ובחלקו הרחב ביותר רוחבו הוא כ-500 ק"מ. שטחה הכולל של הממלכה המאוחדת נאמד ב-245,000 קמ"ר.
ערך מורחב – אקלים הממלכה המאוחדתבממלכה המאוחדת שורר אקלים ממוזג וגשם יורד בה בכל ימות השנה. הטמפרטורה משתנה לאורך ימות השנה אך רק לעיתים רחוקות יורדת מתחת ל--15°C או עולה מעל 25°C. הרוח השלטת באזור היא דרום מערבית ומביאה מזג אוויר לח ונוח. חלקו המזרחי של האי מוגן מהרוח ולכן הוא היבש ביותר. בחורפים לעיתים מתרחשים שיטפונות.
הממלכה המאוחדת נמצאת בקו רוחב צפוני יחסית שבו אמורים היו לרדת שלגים רבים והים היה אמור לקפוא, אך בזכות זרמי המים החמים אשר בים סביב הממלכה, הים לא קופא ושלגים ממעטים לרדת. מסיבה זו, על אף שלונדון שוכנת צפונית לניו יורק, הטמפרטורה הממוצעת בה גבוהה בכ-10 מעלות צלזיוס. זרמים אטלנטיים המחוממים על ידי זרם הגולף מביאים חורפים מתונים, בעיקר במערב היכן שהרוחות הן לחות, בעיקר מעל קרקע גבוהה. הקיץ הוא חם ביותר בדרום מזרח אנגליה הקרובה לחלקה היבשתי של אירופה והחורפים קרים במיוחד בצפון האי. שלג עשוי לרדת בחורף ובתחילת האביב אך הוא לא נשאר על האדמה בדרך כלל אלא באזורים הרריים.
הממלכה המאוחדת מדורגת במקום הרביעי מתוך 180 מדינות במדד הביצועים הסביבתיים[8]. התקבל חוק שלפיו פליטת גזי החממה בבריטניה תהיה אפסית נטו עד שנת 2050[9]. בכך בריטניה היא אחת המדינות המובילות במאבק במשבר האקלים.
ערכים מורחבים – אומות הביתשטחה של אנגליה הוא קצת יותר מחצי משטחה של הממלכה המאוחדת, 130,410 קמ"ר. מרביתה מישורית ובצפון מערבה יש שרשראות הרים. ההר הגבוה ביותר באנגליה הוא הר ה"סקפל פייק" בגובה 978 מטרים. באנגליה יש הרבה אזורים עירוניים ו-6 מ-50 המטרופולינים הגדולים באירופה נמצאים באנגליה.
שטחה של סקוטלנד הוא 78,789 קמ"ר והוא קרוב לשליש מהממלכה המאוחדת. רובה המכריע הוא הררי, בעיקר בצפונה. היא מישורית רק בחוף המזרחי והדרומי שלה. במרכזה יש שטח מישורי קטן גם כן. ההר הגבוה ביותר בסקוטלנד הוא בן נוויס בגובה 1,344 מטרים (4,409 רגל), והוא גם ההר הגבוה בממלכה. מרבית האוכלוסייה מתרכזת במישור שבדרום סקוטלנד. העיר הגדולה ביותר היא גלאזגו. בירתה של המדינה היא אדינבורו והיא גם מרכזה הפוליטי. בסקוטלנד נמצא האגם לוך נס, המפורסם בגלל האגדה האורבנית המספרת על מפלצת הגרה באגם. לסקוטלנד יש קרוב ל-800 איים, רובם בצפון ובמערב, כשהמוכרים ביניהם הם האיים ההברידיים, איי אורקני ואיי שטלנד.
שטחה של ויילס הוא פחות מעשירית מהממלכה המאוחדת והוא 20,758 קמ"ר. ויילס הררית מאוד, בעיקר בצפונה ובמרכזה. עיקר התושבים והתעשייה נמצאים בדרום ויילס ומתרכזים בערים קארדיף, סוונסי וניופורט. ההר סנודון הוא הגבוה ביותר בוויילס והוא מגיע לגובה של 1,085 מטרים. לווילס יש רצועת חוף של יותר מ-1,200 קילומטרים. יש כמה איים ממערבה של ויילס. מצפון לווילס נמצא הים האירי ומדרום לה נמצאת תעלת סנט ג'ורג'.
צפון אירלנד היא הארץ הקטנה ביותר מבין הארבע המרכיבות את הממלכה המאוחדת. שטחה הוא 14,160 קמ"ר. היא מורכבת ברובה מגבעות. הגוף הימי הגדול ביותר באי הבריטי ובאי האירי הוא לוך ניי שבצפון אירלנד – שטחו 388 קמ"ר. ההר הגבוה ביותר בצפון אירלנד הוא סליב דונרד בגובה 849 מטרים.
ערך מורחב – כלכלת הממלכה המאוחדת
בעקבות מלחמת העולם השנייה ודעיכת האימפריה נפגעה כלכלת הממלכה המאוחדת והיא איבדה את מקומה כמעצמת-על כלכלית. אף שלא שבה למעמדה הקודם, היא נמנית עם המשגשגות שבמדינות העולם והתל"ג שלה הוא השמיני בעולם. בבסיס הכלכלה עומדת התעשייה, המעסיקה כרבע מכוח העבודה ומספקת את רוב סחורות היצוא. הממלכה המאוחדת נחשבת מדינת שירותים כיוון שכ-70% מכוח העבודה מועסקים בשירותים. חשיבות רבה יש גם לתיירות, לבנקאות ולמסחר. החקלאות מתקדמת, והמועסקים בה (2% מכוח העבודה) מספקים כ-90% מהצרכים המקומיים. עד 1975 הממלכה המאוחדת הייתה תלויה ביבוא נפט וגז טבעי לתעשיותיה, אך בעקבות גילוים של מרבצי נפט וגז בים הצפוני, אשר כ-75% מהם בשליטת הממלכה המאוחדת, היא מספקת כיום[דרושה הבהרה] את כל תצרוכתה ואף מייצאת כ-2% מהנפט המיוצא בעולם. מלבד השימוש בנפט ובגז טבעי, הממלכה המאוחדת משתמשת גם בפחם, שמקורו באי הבריטי עצמו, להפקת אנרגיה. באי הבריטי מצויים מחצבים נוספים כגון בדיל, ברזל, מלח, עופרת ונחושת.
השותפות הכלכליות העיקריות של בריטניה הן מדינות האיחוד האירופי ובראשן גרמניה וצרפת, ארצות הברית ומדינות מערביות נוספות. הממלכה המאוחדת חברה בארגון המדינות המתועשות, ולפיכך גם בארגון G20.
אנגליה וסקוטלנד היו מרכזים מובילים של המהפכה המדעית החל מן המאה ה-17, והממלכה המאוחדת הובילה את המהפכה התעשייתית החל מן המאה ה-18, וממשיכה עד היום להוציא מדענים ומהנדסים חשובים. עם התאורטיקנים המרכזיים מהמאות ה-17 וה-18 נמנים אייזק ניוטון, שחוקי התנועה שלו ואילומינצית הכבידה נראו כאבן המפתח של המדע המודרני; החל מן המאה ה-19 צ'ארלס דרווין, שתאוריית האבולוציה על ידי ברירה טבעית שלו הייתה פונדמנטלית להתפתחות הביולוגיה המודרנית, וג'יימס קלרק מקסוול, שגיבש את התאוריה האלקטרומגנטית; ולאחרונה גם סטיבן הוקינג, שקידם תאוריות מרכזיות בתחומי הקוסמולוגיה, תורת כבידה קוונטית וחקירת חורים שחורים.
עם הגילויים המדעיים המרכזיים מהמאה ה-18 נמנים מימן בידי הנרי קוונדיש; מן המאה העשרים פניצילין בידי אלכסנדר פלמינג, ומבנה ה-DNA, בידי פרנסיס קריק ואחרים. פרויקטים הנדסיים מרכזיים אחרים ואפליקציות שבאו מאנשים מהממלכה המאוחדת מונים את קטר קיטור; מהמאה ה-19 המנוע החשמלי שפותח בידי מייקל פאראדיי, נורת הלהט, והטלפון המעשי הראשון, שהומצא על ידי אלכסנדר גרהם בל, ובמאה העשרים מערכת הטלוויזיה הראשונה בעולם בידי ג'ון לוגי ביירד ואחרים, מנוע הסילון, התשתית למדעי המחשב המודרניים בידי אלן טיורינג, וה-World Wide Web בידי טים ברנרס-לי.
מחקר מדעי ופיתוח נותרים חשובים באוניברסיטאות בריטיות, שעם המובילות והידועות שבהן נמנות אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת אוקספורד. בין השנים 2004–2008 הוציאה הממלכה המאוחדת 7% מן המחקרים המדעיים בעולם, וחלקה ל-8% מן הציטוטים המדעיים, במקום השני והשלישי בעולם (אחרי ארצות הברית וסין, ואחרי ארצות הברית, בהתאמה).
עד אמצע המאה ה-20 שלטה הממלכה המאוחדת על מושבות רבות ברחבי העולם. בשיאה, שלטה האימפריה הבריטית על כרבע משטח היבשה בעולם, וכונתה "האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם". לאחר מלחמת העולם השנייה החלה הממלכה המאוחדת לאבד את רוב מושבותיה – בין אם בעקבות מרידות מקומיות וסכסוכים עם מדינות מקומיות ובין אם ביוזמתה. כיום היא שולטת במספר מצומצם ביותר של מושבות, בהן גיברלטר, איי פוקלנד שליד אמריקה הדרומית ומספר איים נוספים. עד היום מוכנה הממלכה המאוחדת לצאת לקרב לשם הגנה על זכויותיה במושבותיה הרחוקות, כפי שהוכיחה במלחמת פוקלנד (1982). גם לגבי הבעלות על גיברלטר קיימת מחלוקת בין הממלכה לספרד, אם כי גיברלטר כיום היא חלק מהממלכה המאוחדת מתוקף משאל אזרחים שנערך בה.
כשריד לאימפריה הבריטית, נשארו שטחים רבים תחת שליטת הממלכה המאוחדת. חלקם במעמד עצמאי למחצה, חלקם מדינות חסות ולחלקם אין כל מעמד עצמאי. ברוב השטחים הללו יש אוכלוסייה מעטה (אם בכלל).
ערך מורחב – הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים ערך מורחב – דמוגרפיה של הממלכה המאוחדת
על פי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2011 אוכלוסייתה של הממלכה המאוחדת מנתה 63,181,775 תושבים. האוכלוסייה שלה היא החמישית בגודלה בחבר העמים הבריטי, וה-21 בעולם. מתוכם אוכלוסיית אנגליה מונה 53,012,456 תושבים, אוכלוסיית סקוטלנד 5,313,600 תושבים, ויילס 3,063,456 תושבים ו-1,810,863 תושבים בצפון אירלנד. חלק מהגורמים לעלייה התדירה בכמות האוכלוסייה הם הגירה אל תוך הממלכה המאוחדת וגם עלייה ברמות היילודה ועלייה בתוחלת החיים של התושבים.
צפיפות האוכלוסין בממלכה המאוחדת נחשבת לאחת הגבוהות בעולם אך יש הבדל משמעותי בצפיפות בין המדינות המרכיבות אותה. באנגליה הצפופה ביותר הצפיפות היא 383 איש לקמ"ר ובשאר המדינות היא נמוכה הרבה יותר. 142 תושבים לקמ"ר בווילס, 125 בצפון אירלנד ורק 65 תושבים לקמ"ר בסקוטלנד. רבע מהאוכלוסייה של הממלכה המאוחדת מתגוררת באזורים עירוניים ובפרברים בדרום מזרח אנגליה, שטח מפותח ומשגשג מאוד. אוכלוסיית הבירה לונדון מוערכת ב-8,300,000 תושבים נכון ל-2012.
בשנת 2006 לפי מדד הפוריות יש בממוצע 1.84 ילדים לזוג. מדובר עדיין בשיעור ילודה נמוך יחסית, אך גבוה הרבה יותר מהשפל שהיה ב-2001 עם רק 1.63 ילדים לזוג. בתוך הממלכה באנגלייה ויילס מדד הפוריות זהה וקרוב לממוצע, 1.86, אך בסקוטלנד הוא עדיין נמוך ועומד על 1.67. מדד הפוריות עלה באופן המשמעותי ביותר במאה העשרים במהלך ה"בייבי בום" של שנות ה-60 ועמד בשנת 1964 על 2.95 ילדים לזוג.[דרוש מקור]
מאז שנות ה-60, החלו לפקוד את הממלכה המאוחדת גלי הגירה גדולים מהקולוניות הבריטיות לשעבר, בעיקר מהודו ומפקיסטן וכן מאפריקה ומהאיים הקריביים. אל מהגרים אלו נוספת בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] הגירה מוסלמית נוספת בעיקר ממדינות ערב, וכן הגירה פנים-אירופאית ממזרח אירופה – בעיקר מפולין. מספר המהגרים המוסלמים הגבוה (המוערך בקרוב ל-3 מיליון תושבים), גורם לעיתים למתחים בין האוכלוסיות בעיקר מאז גל הטרור העולמי שהחל ב-11 בספטמבר 2001. בערים מסוימות בממלכה המאוחדת, כגון לסטר ובדפורד, מהווים המהגרים קרוב ל-50% מכלל התושבים.
על-אף ההגירה, עדיין היוו הבריטים הלבנים רוב גדול (כ-87%, כולל אירים) ב-2001. לבנים שאינם ממוצא בריטי היוו כ-5.3%, ואנשים ממוצא אתני מעורב היוו מעט יותר מאחוז מן האוכלוסייה.
הזדהות לאומית כבריטים היא מועטה יחסית בקרב האוכלוסייה. בריטים "לבנים" מזדהים בדרך כלל כאנגלים, ולשים, סקוטים ואירים, ואף מאמצים זהויות מקומיות כמו קורנוולים. רק בקרב מהגרים וצאצאיהם מקובל לומר שהם בריטים בלבד.
לפי האומדנים האחרונים, בין חצי לשני שלישים מהאוכלוסייה הבריטית הם דתיים, והיתר אינם דתיים. הדת החשובה ביותר היא עודנה הכנסייה האנגליקנית, שכשליש מהאזרחים מזדהים עימה לפי נתוני מפקד 2011, אף על פי שהיא מצויה בתהליך שקיעה ממושך (רק 12% מהתינוקות שנולדו ב-2010 נטבלו לאנגליקניות ורק חצי מהאנגליקנים מאמינים באלוהיותו של ישו). כ-9% מהבריטים הם קתולים, וזרמים נוצריים קטנים יותר כוללים את הבפטיסטים והמתודיסטים. כ-8% שייכים לדתות לא-נוצריות, בייחוד אסלאם, האמונה השנייה בגודלה בממלכה המונה כ-5% מהתושבים, וגם הינדואיזם, סיקיזם, יהדות ובודהיזם. לפי האומדנים האחרונים, מעט יותר מרבע מהבריטים מאמינים באלוהים/אלים, כ-40% אינם מאמינים בדבר, כ-10% אגנוסטים והרבע הנותרים לא מאמינים באל אך סוברים שקיים כוח רוחני כלשהו[10].
| ||||||||||||||||||||||||||||
האנגלית, אף שאינה מוגדרת בחוק כשפת המדינה הרשמית, מדוברת בפי כל ומהווה את שפת המדינה מבחינה מעשית. כ-90% מן התושבים דוברים אנגלית כשפת אם. פרט לה מדוברות בממלכה מספר שפות ילידיות נוספות, בעלות סטטוס רשמי כלשהו – סקוטית, שפה גרמאנית הקרובה לאנגלית ומדוברת בפי 1.5 מיליון מתושבי סקוטלנד, וארבע שפות קלטיות (גוידליות) – ולשית, אירית, גאלית סקוטית, וכן קורנית, שכמעט ונכחדה, ושגורה כיום בפי כמה אלפי דוברים. השפה הנפוצה מבין השפות הקלטיות בממלכה המאוחדת היא הוולשית, המדוברת בפיהם של כ-750 אלף איש, ובוויילס היא בעלת מעמד השקול לזה של האנגלית.
נוסף על שפות אלו, משמשות עשרות שפות נוספות את אוכלוסיות המהגרים המגוונות בממלכה המאוחדת.
ערך מורחב – יהדות בריטניהיהדות הממלכה המאוחדת היא קהילה גדולה, ואחת הקהילות היהודיות החשובות והגדולות ביותר במערב אירופה. היא הגיעה למעמד זה אחרי השמדת רוב הקהילות האחרות על ידי הנאצים בשואה, ובין היתר בשל הגירה של פליטים אליה, בתקופות הפרוגרומים והשואה. קהילה זו נהנית מארגון יציב ויש לה ארגונים רבים הפועלים למען בני הקהילה וחלקם למען קירובם לציונות.
הקהילה היהודית בממלכה המאוחדת מנתה עם סיום מלחמת העולם השנייה כ-400 אלף בני אדם, חלקם פליטים מהארצות הכבושות על ידי הנאצים. בשנים שחלפו מאז, קטן מספר היהודים בממלכה המאוחדת וכיום מספרם מוערך בכרבע מיליון בני אדם, בין היתר בשל הגירה לישראל. בעבר ישבו יהודים בערים רבות ברחבי הממלכה, אולם כיום קיימת מגמה של התרכזות במספר מצומצם של ערים. הקהילה הגדולה ביותר נמצאת בלונדון, ומונה כ-200 אלף יהודים. רוב היהודים מרוכזים בשכונות הצפון מערביות של העיר ובראשן הנדון וגולדרס גרין, אך גם ב'המפסטד'. באזורים אלו קיימות חנויות ומסעדות כשרות רבות.
הקהילה השנייה בגודלה במדינה יושבת במנצ'סטר, בעיקר בצפון העיר. יהדות מנצ'סטר צפופה ביותר, ואחוז האורתודוקסים בה גבוה. בעיר לידס קיימת קהילה בת 8,000 בני אדם ובערים ברמינגהאם, ליברפול וגלאזגו אשר בסקוטלנד, מתגוררים כמה אלפי יהודים בכל אחת מהן.
בגייטסהד החולקת עם ניוקאסל את גדות נהר הטיין, ישנה קהילה חרדית גדולה המונה כ־1,800 תושבים. קהילה זו היא מהוותיקות באירופה והוציאה במשך הדורות רבנים ודיינים בעלי שם לכל רחבי העולם. לקהילה ישנם מוסדות חינוך אשר משרתים את רבים מתושביה החרדים של בריטניה בפרט ושל חלק מתושבי אירופה בכלל, כגון סמינר לבנות, ישיבה גדולה וישיבות קטנות כוללים לאברכים.
בערים אחרות, כגון ניוקאסל וקארדיף, בירת ויילס, מתגוררים כמה מאות יהודים. הארגון הגדול ביותר בקהילה היהודית בממלכה המאוחדת הוא ארגון המגבית הציוני ה-UJIA. כמו כן קיימים במדינה ארגונים כגון קק"ל וחב"ד.
בממלכה המאוחדת קיימת רשת חינוך יהודית הפועלת בעיקר בלונדון מנצ'סטר ולידס. בעבר לא נהגו רוב הילדים היהודים ללכת לבית ספר יומי יהודי והסתפקו בחינוך שסופק על ידי תנועות הנוער היהודיות.
בממלכה המאוחדת פועלות מספר תנועות נוער יהודיות כשהגדולות בהן הן בני עקיבא, הבונים דרור ו-FZY. תנועות אלו מקיימות פעילות שוטפת בלונדון ובערי השדה במדינה וכן מחנות בהם משתתפים אלפי ילדים, פעמיים בשנה. ליהדות הממלכה המאוחדת מספר עיתונים קהילתיים, הוותיק ביניהם הוא הג'ואיש כרוניקל – JC הלונדוני.
ליהודי הממלכה המאוחדת קשר הדוק עם ישראל. מאז האינתיפאדה השנייה, חלה עלייה מהירה באירועים האנטישמיים במדינה, בעיקר מצד חוגים מוסלמיים. התקשורת בממלכה המאוחדת נחשבת כעוינת יחסית את ישראל בעיקר בהשוואה לזו האמריקאית. כל אלו משפיעים על התחושה בקרב הקהילה היהודית במדינה ובעיקר על הסטודנטים בקמפוסים שמאוגדים בארגון UJS. התחושות הלא נוחות גורמות לחלקים מהקהילה 'להוריד פרופיל' לגבי זהותם היהודית בעוד אחרים נעשים מעורבים יותר בחיי הקהילה ומעתיקים את מקום מגוריהם לאזורים בעלי דומיננטיות יהודית. מספר יהודים בולטים במעורבותם בחיי הפוליטיקה הבריטית. מייקל הווארד היה מועמד המפלגה השמרנית לתפקיד ראש-הממשלה בבחירות 2005 ואד מיליבנד כיהן כמנהיג מפלגת הלייבור הבריטית בין השנים 2010–2015.
ערך מורחב – פוליטיקה של הממלכה המאוחדתהפוליטיקה של הממלכה המאוחדת מתנהלת במסגרת דמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית בה הממונה העיקרי הוא ראש ממשלה. היא נחשבת גם למונרכיה חוקתית, אם כי לבית המלוכה תפקיד ייצוגי בעיקרו. השלטון הוא שלטון רב-מפלגתי, הכולל אצילה חלקית של סמכויות בסקוטלנד, ויילס, ולעיתים גם בצפון אירלנד.
הרשות המבצעת היא הממשלה. הרשות המחוקקת כוללת ממשלה ושני בתי פרלמנט – בית הנבחרים ובית הלורדים. המערכת המשפטית פועלת באופן עצמאי מהרשות המבצעת ומהרשות המחוקקת. שיטת ממשל זו נקראת גם שיטת הממשל וסטמינסטר והיא אומצה גם במדינות אחרות, כגון קנדה, הודו, אוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור, מלזיה וג'מייקה, מדינות אשר היו חלק מן האימפריה הבריטית, ובמידה רבה גם בישראל.
לממלכה המאוחדת אין חוקה כתובה ומסודרת, אלא מוסכמות חוקתיות שרובן בלתי כתובות, ונתגבשו במשך השנים.
ערך מורחב – הכוחות המזוינים של הממלכה המאוחדת
הכוחות המזוינים של הממלכה המאוחדת המופקדים על הגנת הממלכה המאוחדת. המדינה חברה פעילה בברית נאט"ו ושותפה לקואליציות צבאיות אחרות, לרבות כוחות שמירת השלום של האו"ם. כוחות אלה כפופים למשרד ההגנה, ומפקדו העליון הוא צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, שאליו נשבעים אנשי הכוחות המזוינים אמונים.
על פי חוקת בריטניה כפופים הכוחות המזוינים לכתר. עם זאת, על פי חוק הזכויות 1689, לא ניתן להחזיק צבא קבע בעתות שלום ללא הסכמת הפרלמנט. הפרלמנט נותן את הסכמתו אחת לחמש שנים על ידי חקיקת חוק הכוחות המזוינים (Armed Forces Act). הכוחות המזוינים מנוהלים על ידי מועצת ההגנה (Defence Council) של משרד ההגנה שבראשו עומד שר ההגנה.
הכוחות המזוינים של בריטניה אחראים על הגנתה של הממלכה המאוחדת, של הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים ושל שטחי חסות של הכתר הבריטי, יחד עם קידום האינטרסים הביטחוניים הרחבים יותר של בריטניה, ותמיכה במאמצי שמירת שלום בינלאומיים. הכוחות פעילים כמשתתפים קבועים בכוחות נאט"ו ובקואליציות אחרות. בריטניה אף חברה בארגון חמש המעצמות (FPDA – בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, מלזיה וסינגפור).
משימותיהם של הכוחות המזוינים בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] כללו את מלחמת אפגניסטן, מלחמת עיראק, ההתערבות בסיירה לאון, משימות שמירת שלום בחבל הבלקן ובקפריסין והשתתפות בתקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב. חיילות המצב והמתקנים של הכוחות המזוינים מוצבים באסנשן, בליז, ברוניי, קנדה, דייגו גרסיה, איי פוקלנד, גרמניה, גיברלטר, קניה, קטר ובאקרוטירי ודקליה. הממלכה המאוחדת ביצעה לראשונה ניסוי בנשק גרעיני בשנת 1952 ובכך הייתה למעצמה הגרעינית השלישית בעולם. נכון לשנת 2012 בריטניה היא אחת מחמש המעצמות הגרעיניות המוכרות, ועומדים לרשותה 225 ראשי חץ גרעיניים. מתוך אלה, 160 מראשי החץ מחומשים ופעילים.
בכוח הסדיר משרתים כ-200 אלף חיילים: כ-100 אלף בצבא היבשה, כ-45 אלף בחיל האוויר, וכ-41 אלף בחיל הים. הכוחות המזוינים של הממלכה המאוחדת הם מהצבאות החזקים באירופה, לצד צבאות רוסיה וצרפת. צבא הממלכה המאוחדת השתתף בלחימת הקואליציות בבוסניה, בקוסובו, באפגניסטן ובעיראק. הפעם האחרונה שלחם לבדו הייתה במלחמת פוקלנד, בשנת 1982.
לממלכה המאוחדת קשרים ביטחוניים הדוקים עם ארצות הברית. קשרים אלו הידועים בשם היחסים המיוחדים, התפתחו למן מלחמת העולם השנייה והם כוללים שיתוף מידע ופעולה מלאים בכל הקשור לציוד צבאי, מודיעין ועוד. ברשותה הצבא החמישי בגודל הוצאותיו בעולם, והיא מוציאה 2.4% מן התמ"ג שלה על הצבא.
ערך מורחב – תרבות הממלכה המאוחדתתרבותה של הממלכה המאוחדת עשירה ומגוונת ומשפיעה על התרבות העולמית כולה. הממלכה המאוחדת היא מדינה אירופית בעלת קשרים תרבותיים עם מושבותיה לשעבר, במיוחד עם ארצות שבהן אנגלית היא שפה רשמית. מהגרים ממושבותיה לשעבר דוגמת הודו, פקיסטן והאיים הקאריביים השפיעו רבות על תרבותה במהלך העשורים האחרונים.
המשקה שמאפיין את הממלכה המאוחדת בעולם הוא תה עם חלב. תרבות שתיית התה ב-5 אחה"צ, לצד ארוחת הבוקר האנגלית, היא מנהג מקובל מאוד בבריטניה, שלרוב מסמל את הממלכה המאוחדת בכלל ואת אנגליה בפרט.
| דגל | האנשה לאומית | חיה לאומית | סמל | מוטו | המנון לאומי |
|---|---|---|---|---|---|
| דגל הממלכה המאוחדת Flag of the United Kingdom  | בריטניה | אריה בולדוג  | סמל הממלכה המאוחדת  | Dieu et mon droit (צרפתית) "אלוהים וזכותי שלי" (משמש את אנגליה, ויילס וצפון אירלנד) In Defens (סקוטית) "בהגנה" (משמש את סקוטלנד) | "אלוהים נצור את המלך" "God Save the King" הערה: "המלך" מתחלף עם "המלכה" במילות השיר כאשר המונרכית היא נקבה. |
|
עיינו גם בפורטל
פורטל הממלכה המאוחדת הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות הממלכה המאוחדת וחלקיה השונים. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בבריטניה על כל רבדיה: המלוכה הבריטית, סמלים לאומיים, גאוגרפיה, היסטוריה, כלכלה, תרבות, ספורט ועוד. |
 |
ספר: הממלכה המאוחדת |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד. | |
אתר האינטרנט הרשמי של הממלכה המאוחדת (באנגלית)
דפנה מאור, להחזיר את בריטניה לגדולתה, אולי, באתר TheMarker, 25 באוקטובר 2024
בריטניה, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
.svg)
