אנרי בקרל

אנטואן אנרי בקרל
Antoine Henri Becquerel
לידה	15 בדצמבר 1852; פריז, הקיסרות השנייה
פטירה	25 באוגוסט 1908 (בגיל 55); לה קרואזיק (אנ'), הרפובליקה השלישית
שם לידה	Antoine Henri Becquerel
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	צרפת
מקום קבורה	manoir de Pen Castel
מקום לימודים	École des Ponts ParisTech; אקול פוליטקניק; תיכון לואי הגדול ;
מוסדות	אקול פוליטקניק (1895); המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע (1892); École des Ponts ParisTech (1894) ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיקה (1903); פרס לה קאז (1883); מדליית ברנרד על שירות ראוי לשבח למדע (1905); מדליית רמפורד (1900); מדליית הלמהולץ (1906); קצין בלגיון הכבוד (11 באוגוסט 1900); חבר זר של החברה המלכותית (4 ביוני 1908) ;
בן או בת זוג	Louise Lorieux (1890–?); Lucie Jamin (1877–1878) ;
צאצאים	ז'ן בקרל
הערות	על שמו נקראת יחידת המידה לרדיואקטיביות בקרל
תרומות עיקריות
	ממגלי הרדיואקטיביות
חתימה

אנטואן אנרי בקרל (בצרפתית: Antoine Henri Becquerel;‏ 15 בדצמבר 1852 – 25 באוגוסט 1908) היה פיזיקאי צרפתי ממגלי הרדיואקטיביות, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903 (במשותף עם מארי קירי ופייר קירי), על גילויו את הרדיואקטיביות הספונטנית. על שמו נקראת יחידת המידה לרדיואקטיביות בקרל.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

חייו

בקרל נולד בפריז למשפחה בת ארבעה דורות של מדענים, בקרל היה השלישי. הוא למד מדעים באקול פוליטקניק והנדסה ב-École des Ponts et Chaussées. בשנת 1892 היה לשלישי ממשפחתו שכיהן כיושב ראש הוועדה לפיזיקה שבמוזיאון הלאומי למדעי הטבע.

בשנת 1894 התמנה למהנדס הראשי במחלקה לגשרים וכבישים.

בשנת 1896 בקרל גילה במקרה את תופעת הרדיואקטיביות, שהיא דוגמה מפורסמת לסרנדיפיות, בזמן שחקר את תופעת הזרחורנות במלחי אורניום.

בקרל התעניין זה זמן רב בתופעת הזרחורנות, פליטת אור בצבע אחד מגוף שנחשף לאור מצבע אחר. בתחילת 1896 בעת ההתרגשות לאחר גילויים של קרני הרנטגן על ידי וילהלם רנטגן, חשב בקרל שחומרים זרחניים כמלחי אורניום יכולים לפלוט קרינה בדומה לקרינת רנטגן כאשר הם מוארים באור השמש, וערך מספר ניסויים על מנת לאשש טענה זו.

במאי 1896 לאחר שערך ניסויים שמערבים מלחי אורניום לא זרחניים, בקרל הגיע להסבר הנכון, כלומר שהקרינה החודרת מגיעה מהאורניום עצמו ללא שום צורך בעירור ממקור אנרגיה חיצוני. לאחר מחקר ממושך בנושא הרדיואקטיביות הוא גילה את היסוד הרדיואקטיבי תוריום ותמך בשני החוקרים מארי קירי ופייר קירי שגילו את היסודות פולוניום ורדיום.

פרסים ואותות הוקרה

בין הפרסים הרבים שזכה, ניתן למנות את מדליית רמפורד, בה זכה בשנת 1900, כמו כן זכה באיתור קצין בלגיון הכבוד.

בשנת 1903 זכה בפרס נובל לפיזיקה על גילויו בתחום הרדיואקטיביות. באותה שנה זכו גם פייר קירי ומארי קירי בפרס, בזכות מחקריהם שהתאפשרו בשל תגליותיו של בקרל עצמו.

בשנת 1908 נבחר למזכיר קבוע של האקדמיה הצרפתית למדעים, אך נפטר באותה שנה, בגיל 55.

האסטרואיד 6914 Becquerel נקרא על שמו.^[1]

ראו גם

יחידות מידה על שם אישים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנרי בקרל בוויקישיתוף

אנרי בקרל, באתר פרס נובל (באנגלית)
אנרי בקרל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אנרי בקרל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

[1]
(6914) Becquerel In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_6180. ISBN 978-3-540-29925-7.

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקאים ובנושא צרפתים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] [1]
(6914) Becquerel In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_6180. ISBN 978-3-540-29925-7.

[1]