רבי אפרים יצחק מפרמיסלה (ה'תקכ"ב, 1761 - כ"ז בתשרי ה'תר"ג, 1 באוקטובר 1842) היה רב ודיין במאה ה-19, מפרשני המשנה. מחבר הפירושים משנה ראשונה ומשנה אחרונה.
לידה |
1761 ה'תקכ"ב דוברומיל, האיחוד הפולני-ליטאי |
---|---|
פטירה |
1 באוקטובר 1842 (בגיל 81 בערך) כ"ז בתשרי ה'תר"ג פשמישל, האימפריה האוסטרית |
מקום פעילות | לסקו ופשמישל (פרמיסלה) |
תקופת הפעילות | ? – 1 באוקטובר 1842 |
תחומי עיסוק | פירוש המשניות |
תפקידים נוספים | דיינות בלסקו ובפשמישל |
רבותיו | רבי שמעון (דייטש) אשכנזי (דודו ואב"ד בעיר הולדתו), ורבי אלימלך מליז'נסק |
חיבוריו |
משנה ראשונה - פירוש על סדר זרעים משנה אחרונה - פירוש על סדר טהרות |
ביוגרפיה
נולד בעיר דוברומיל לרבי לייבוש אב"ד שצ'ז'ץ, אמו הייתה בתו של רבי יצחק חיות, מחבר הספר "זרע יצחק" על המשנה.
בצעירותו כיהן כדיין בעיר לסקו שבפולין. בהמשך מונה לדיין בבית דינו של רבי יוסף אשר עהרנברג בפשמישל, ולאחר פטירתו של רבי יוסף אשר, התמנה תחתיו כראש בית הדין, תפקיד בו נשא במשך עשר שנים עד לפטירתו.
רבי אפרים יצחק היה תלמיד של דודו (בעל אחות אביו) רבי שמעון (דייטש) אשכנזי, שהיה אב"ד בעיר הולדתו דוברומיל ומחבר הספר "נחלת שמעון". למד גם מפי רבי אלימלך מליז'נסק.[1]
רבי אפרים יצחק נפטר בעירו פשמישל בכ"ז בתשרי ה'תר"ג ובה נקבר.
חיבוריו
הפירוש "משנה אחרונה" נדפס לראשונה בפשמישל, בשנת ה'תרמ"ג, על מסכת כלים בלבד. מאוחר יותר, בשנת ה'תרפ"ט, הודפסו כל שני חיבוריו (עם מהדורה מעודכנת יותר של פירושו על מסכת כלים) בהדפסת המשנה על ידי דפוס וילנא.
חיבוריו נדפסו עם הסכמתם של כמה מגדולי התקופה, בהם: רבי יעקב משולם אורנשטיין, רבה של לבוב ובעל הספר "ישועות יעקב"; רבי יוסף שאול נתנזון, בעל השו"ת "שואל ומשיב"; רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, בנו של ה"דברי חיים" מצאנז; רבי יצחק יהודה שמלקיש ראש אב"ד לבוב ומחבר השו"ת "בית יצחק".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.