סדר זרעים

סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות. בסדר זה ישנן 655 משניות בסך הכל.

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה.

בתלמוד^[1] נדרש הפסוק ”וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת...”^[2] על ששת סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר זרעים היא "אֱמוּנַת" מפני שאדם הזורע הוא אדם מאמין, כי לעולם אין לדעת האם התבואה תצמח בשנה הבאה, עקב כל פגעי הטבע האפשריים^[3].

המסכתות שבסדר

סדר זרעים כולל 11 מסכתות:

• מסכת ברכות, העוסקת בקריאת שמע, תפילה, ברכת המזון ושאר ברכות;
• מסכת פאה, העוסקת במתנות עניים - חלקים מהתבואה, שחובה להשאירם לטובת האנשים החלשים בחברה;
• מסכת דמאי, העוסקת בדמאי - תבואה, שספק אם הופרשו ממנה תרומות ומעשרות;
• מסכת כלאיים, העוסקת באיסורי כלאיים - איסורי הכלאה, שעטנז והרכבה;
• מסכת שביעית, העוסקת בדיני שנת שמיטה;
• מסכת תרומות, העוסקת ב"תרומה גדולה" - אחת ממתנות הכהונה (ר' תרומות ומעשרות);
• מסכת מעשרות, העוסקת בדיני מעשר ראשון;
• מסכת מעשר שני, העוסקת בדיני מעשר שני;
• מסכת חלה, העוסקת בדיני הפרשת חלה;
• מסכת ערלה, העוסקת בדיני ערלה - פירות שצמחו על עץ בשלוש שנותיו הראשונות;
• מסכת ביכורים, העוסקת בדיני הביכורים, וכן הכוללת פרק נוסף העוסק בדיני אנדרוגינוס.

על הסיבה לסידור זה כותב הרמב"ם^[4], שרבי יהודה הנשיא בחר להתחיל את חיבורו דווקא ממסכת ברכות, משום שהדבר המתיר לאדם לאכול את מזונו הוא הברכה. והיות שהתכוון לדבר על ברכות, התחיל את מסכת ברכות דווקא מהברכות והמצוות שכל אדם מחויב לקיים בכל יום (קריאת שמע ותפילה) ולאחר מכן המשיך בברכות הנהנין ושאר ברכות. ואחר שדיבר על תיקון האכילה, התחיל בדברים שחייבים בהם בעת עבודת האדמה. והתחיל דווקא מפאה, משום שכל המתנות חייבים בהם רק אחרי הקצירה, ואילו מצוות פאה חלה אפילו כשהתבואה עוד לא נקצרה. והואיל והתחיל לדבר על מתנות עניים, המשיך למסכת דמאי, כי לעניים מותר לאכול דמאי^[5]. אחר כך עבר לדיני כלאיים, כי כך זה מופיע בתורה: "לא תכלה פאת שדך... שדך לא תזרע כלאיים"^[6]- מצוות פאה ואחר כך מצוות כלאיים. אחר כך עבר לדיני שביעית, שאף על פי היה ראוי שדיני ערלה יופיעו קודם, משום שהם מופיעים בתורה אחרי כלאיים, ערלה אינה מצווה המוכרחת שאדם יעשה אותה, כי אם הוא לא יזרע, לא יתחייב בערלה, אך בשמיטה יש איסור נטיעה שכולם אסורים באיסור זה. לאחר מכן התחיל בדיני המתנות והמתנה הראשונה היא תרומה גדולה ולכן התחיל במסכת תרומות. אחר כך המשיך את סדר במתנות למסכת מעשרות, מסכת מעשר שני ומסכת חלה. וכשסיים לדבר על הזרעים דיבר על הפירות במסכת ערלה וסיים במסכת ביכורים, כי גם בתורה מופיעים דיני ביכורים רק בסוף התורה (בפרשת כי תבוא).

הסדר מחוץ למשנה

• תלמוד בבלי: כיוון שרוב הסדר עוסק במצוות שקשורות לארץ-ישראל ומפני שהתלמוד הבבלי נכתב בחוץ לארץ נכללה רק מסכת ברכות.
• תוספתא: נכתבו כל המסכתות שבסדר.
• תלמוד ירושלמי: נכתבו כל המסכתות שבסדר.
• משנה תורה לרמב"ם: הספר המקביל לסדר זרעים הוא ספר זרעים. אך הדינים הנמצאים במסכת ברכות נמצאים בספר אהבה.
• שולחן ערוך: הדינים המופיעים במסכת ברכות נמצאים בחלק אורח חיים. שאר הדינים השייכים לזמן הזה (כמו הלכות מעשרות) נמצאים בחלק יורה דעה.

מיקום סדר זרעים

סדר זרעים הוא הסדר הראשון של שישה סדרי משנה. הרמב"ם^[7] מסביר, שהסיבה שהוא הראשון היא משום שבשביל לעבוד את ה' צריך לחיות ואי אפשר לחיות בלא מזון. לכן, המשנה מתחילה קודם כל בדינים הקשורים לזרעים הנאכלים שמהם עושים לחם שהוא מזונו הבסיסי ביותר של האדם.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: סדר זרעים
טקסט בוויקיטקסט: סדר זרעים

• סדר זרעים הטקסט המקורי - מתוך ויקיטקסט
• סדר זרעים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)