אקול פוליטקניק

אקול פוליטקניק
École polytechnique
בית ספר להנדסה
מוטו	"Pour la Patrie, les Sciences et la Gloire" ("למען המולדת, המדעים והתהילה")
תקופת הפעילות	1794–הווה (כ־230 שנה)
מייסדים	גספאר מונז', לזאר קרנו, Jacques-Élie Lamblardie, Claude Antoine, comte Prieur-Duvernois
בעלי תפקידים
יו"ר	Laura Chaubard
מנהל	Laura Chaubard (5 באוקטובר 2022)
תלמידים
	2,316 (נכון ל־2018)
מיקום
מיקום	פריז, צרפת
מדינה	צרפת
קואורדינטות	48°42′45″N 2°12′36″E
	polytechnique.edu
	(למפת איל-דה-פראנס רגילה) פריז ורסאי מלאן אוורי פונטואז נורמנדי סאנטר-עמק הלואר בורגון; פראנש-קונטה; גר.; אסט; או-דה-פראנס קרטיי מו אקול פוליטקניק

האֶקוֹל פּוֹלִיטֶקְנִיק (בצרפתית: École Polytechnique; בעברית: בית הספר הפוליטכני) המכונה גם X, הוא היוקרתי ביותר מבין הגראנד אקול הצרפתיים להנדסה. במקור הוא הוקם ברובע הלטיני במרכז פריז, אבל ב-1976 הועבר בית הספר לפרבר פאלזו, המרוחק. סיסמת בית הספר היא "Pour la Patrie, les Sciences et la Gloire", "למען המולדת, המדעים והתהילה".

עובדות מהירות בית ספר להנדסה, מוטו ...

סגירה

באופן מסורתי, בוגרי בית הספר הצטרפו לגופים ממלכתיים בכירים, אבל כיום רבים מהם ממשיכים ללימודים מתקדמים (תואר שני או שלישי) באוניברסיטאות צרפתיות או עולמיות.

"אקול פוליטקניק" הוא מוסד להשכלה גבוהה הפועל תחת פיקוח משרד ההגנה הצרפתי. אף על פי שהמוסד אינו מכללה צבאית, עומד בראשו גנרל ואנשי צבא עובדים בו בתחום המנהלי, הניהולי ובאימוני ספורט. הסטודנטים, גברים ונשים כאחד, הם קציני מילואים באופן פורמלי ועוברים תקופה של אימונים צבאיים לפני תחילת לימודי ההנדסה גופא. עם זאת, ההיבט הצבאי של חיי בית הספר התעמעם עם השנים. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הפסיקו התלמידים ללבוש מדים במהלך הלימודים הסדירים. מספר הסטודנטים שבחרו להצטרף לצבא עם תום תקופת הלימודים ירד וצומצמה תקופת האימון הצבאי טרם הלימודים. באירועים חשובים, כמו הצעדה הצבאית בשאנז אליזה ביום הבסטיליה, תלמידי בית הספר לובשים את המדים שעוצבו במאה ה-19.

École centrale des travaux publics הוקם ב-1794 על ידי האספה הלאומית בתקופת המהפכה הצרפתית. שנה לאחר מכן, הוא נקרא מחדש "אקול פוליטקניק". ב-1805 מעביר הקיסר נפוליון בונפרטה את בית הספר למקום מושבו של קולז' דה נוואר שניסגר ברובע הלטיני במרכז פריז וקובע את המוטו של האקדמיה הצבאית כ- "למען המולדת, המדע והתהילה". ב-1814, סטודנטים היו מעורבים בקרבות להגנת פריז מפני הצבא הפרוסי. ב-1830 השתתפו חמישים מתלמידי בית הספר במהפכת יולי 1830. גם במהלך מלחמת העולם הראשונה גויסו תלמידי בית הספר (וכ-200 מהם נהרגו בקרבות) ובניין בית הספר עצמו הוסב לבית חולים. בית הספר הושפע גם ממלחמת העולם השנייה. בין 1939 ל-1945 הועבר בית הספר לליון. יותר מ-400 מתלמידי בית הספר נהרגו במהלך המלחמה (במסגרת צבא צרפת החופשית, תנועת ההתנגדות הצרפתית, ובמחנות הריכוז של הנאצים). עם זאת, היו בין תלמידי בית הספר שבחרו לשתף פעולה עם הגרמנים. ב-1970 אוזרח ה"אקול", אם כי נותר תחת חסות משרד ההגנה.

ב-1972 נרשמו הנשים הראשונות כסטודנטיות ל"אקול". ארבע שנים מאוחר יותר עבר בית הספר לפאלזו (בערך 25 ק"מ מפריז). ב-1994 השתתף פרנסואה מיטראן בחגיגות ה-200 לבית הספר. בשנת 2000 קיים בית הספר רפורמה מקיפה בתוכנית הלימודים – המרחיבה אותה לארבע שנים ומשנה חלק ממנה.

בשנת 2018 הצטרפה לברית אוניברסיטאות יורו-טק שהיא שותפות אסטרטגית של שש אוניברסיטאות אירופאיות מובילות בתחום המדע והטכנולוגיה.^[1]

ב"אקול פוליטקניק" ניתן ללמוד הנדסה לתואר ראשון ולתארים מתקדמים. בנוסף, קיים בבית הספר מספר רב של מעבדות העוסקות בתחומי מחקר שונים (פיזיקה, מתמטיקה, מדעי המחשב, כלכלה, כימיה, וכו'), הפועלות ברובן תוך שיתוף פעולה עם מוסדות מחקר לאומיים. בנוסף לסגל החוקר במעבדות אלו, הן מעסיקות חוקרים ופרופסורים ממוסדות אחרים, ויוצרות סביבת לימודים מגוונת ברמה גבוהה.

מבוא

הלימודים בפוליטקניק שונים מתוכנית הלימודים הרגילה באוניברסיטאות או מכללות. אף על פי שלעיתים מתייחסים אל הלימודים כאל לימודי תואר ראשון, תוכנית הלימודים חורגת מהנלמד בלימודי תואר ראשון (ותלמידים גם מקבלים תואר "מאסטר" אחרי השנה השלישית ללימודיהם בפוליטקניק); התלמידים בדרך כלל ממשיכים ללימודי תואר "מאסטר" נוסף אחרי לימודיהם בפוליטקניק ולעיתים קרובות מגלים שהם מסוגלים להשיג אותו בפחות זמן מחבריהם ללימודים אשר למדו במוסדות "רגילים". בנוסף, התוכנית נוגעת בתחומים שבהם בדרך כלל נמנעים מלעסוק במהלך לימודי תואר ראשון, ובתחומים מעבר להתמחות של הסטודנט. ההתפשטות לתחומים רבים (לעומת בחירה בהתמקדות בתחום אחד לעומק) הייתה שנויה במחלוקת במהלך השנים, אך היא נותרה אחד ממאפייני ה"אקול". התלמידים נדרשים, לצד לימודי ההנדסה, ללמוד גם קורסים במדעי הרוח ובספורט.

תנאי קבלה

על מנת להתקבל ל"אקול פוליטקניק", צריך לעבור בחינת קבלה סלקטיבית במיוחד, ולעבור שנתיים של "לימודים מכינים" ("כיתה מכינה" - classe préparatoire) על תיכוניים. תהליך הקבלה כולל שבוע של בחינות בכתב במהלך האביב, ובחינות בעל פה במהלך הקיץ. כ-400 סטודנטים צרפתיים מתקבלים כל שנה, לצד סטודנטים זרים אשר למדו אף הם שנתיים ב"כיתה המכינה". סטודנטים זרים יכולים גם להתקבל לאחר שהם כבר למדו לימודים לתואר בוגר. בכל שנה מתקבלים בערך 100 סטודנטים זרים, אשר רובם באים מברזיל, צ'ילה, אקוודור, סין, וייטנאם, איראן, רומניה ורוסיה.

תוכנית לימודים

אורכה של תוכנית הלימודים המקורית היה שלוש שנים: שנה של שירות צבאי, שנה של "לימודים כלליים" ושנה של לימודי התמחות. במסגרת רפורמה (בשם X2000), הורחבה התוכנית לארבע שנים. תוכנית הלימודים מתחילה עם 8 חודשים בהם הסטודנטים הצרפתים עוברים טירונות ולאחר מכן משלימים שירות צבאי או לאומי. בעבר, תקופת השירות הצבאי ארכה 12 חודשים והייתה חובה לכל הסטודנטים הצרפתים; ביטול גיוס החובה בצרפת הפך דרישה זו לאנכרוניסטית והשירות נקרא כעת "תקופה של עיצוב אנושי וצבאי". הסטודנטים הצרפתים מבלים חודש ביחד במרכז ללוחמת הרים בעיירה ברסלונט (בדרום צרפת). בסוף החודש, הם מוצבים בשירות לאומי או בצבא היבשה, בצי, בחיל האוויר או בז'נדרמריה. סטודנטים שמוצבים בשירות צבאי יעברו עוד חודשיים של אימונים צבאיים בבי"ס גבוה לקצונה. לאחר מכן הם מוצבים במבחר יחידות למשך חמישה חודשים. סטודנטים זרים ממדינות פרנקופוניות (וכן נתינים זרים אשר גדלו בצרפת) מוצבים בשירות לאומי. זה האחרון יכול להיות למשל בהוראה בבתי ספר באזורים "קשים".

בשלב השני מתחילים הלימודים הכלליים. באופן מסורתי, היה מדובר בשנה מאוד נוקשה, שבה הסטודנטים היו חייבים לקחת את כל הקורסים, ולהקיף את כל הדיסציפלינות. אחרי רפורמת X2000, הלימודים הכלליים מתחילים אחרי השירות הצבאי או האזרחי המקוצר וניתנת בחירה במידה מסוימת. מבחר הדיסציפלינות משתרע על פני רוב תחומי המדעים (מתמטיקה, מתמטיקה שימושית, מכניקה, מדעי המחשב, ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, כלכלה) ומספר תחומים ממדעי הרוח (שפות זרות, לימודים כלליים במדעי הרוח). הסטודנטים צריכים גם לבחור תחום ספורט שאותו יתרגלו שש שעות בכל שבוע.

בשנה השלישית, הסטודנטים חייבים לבחור שני מקצועות עיקריים בהם הם יתמחו, וצריכים לעשות בהם מחקר והתמחות ("סטאז"). בשנה הרביעית הלימודים נוטים לכיוון המקצועי. אלה שלא מצטרפים לכוחות המהנדסים הממשלתיים מצטרפים לתוכנית ללימודי תואר מאסטר או דוקטורט, או ל"בית ספר מיוחד" (école d'application) למקצוע שאותו למדו. הסיבה לכך היא שהלימודים הכלליים בפוליטקניק מתמקדים יותר בפיתוח חשיבה מאשר בהכנה לקריירה כמהנדס. לפיכך, הסטודנטים נזקקים לרקע טכני נוסף.

דירוג

הציונים בסיום שלב הלימודים הכלליים משמשים לדירוג התלמידים. באופן מסורתי, הייתה לדירוג זה חשיבות רבה ותנאי הלימודים נועדו ליצור אווירה שווה לכל הסטודנטים. הסטודנטים הצרפתיים מדורגים כחלק מתוכנית גיוס כוח האדם של הממשל: מספר משרות פתוחות כל שנה לבוגרי הפוליטקניק. בשלב מסוים, הסטודנטים מספקים דירוג של המחלקות/משרות המועדפות על ידם, והם משובצים אל הגבוהה ביותר על פי דירוגם. מאז רפורמת X2000, חשיבות הדירוג ירדה.

שכר לימוד

הלימודים לסטודנטים צרפתיים הם בחינם, כל עוד הם משלימים את לימודיהם, והם מקבלים גם שכר כקציני מילואים. חלק מן השכר נתרם לקרן למען הסטודנטים הזרים בבית הספר, שרובם מקבלים מלגות לימודים. קיימת ציפייה מהבוגרים להשלים 10 שנות עבודה במגזר הציבורי לאחר סיום הלימודים, כדי "לשלם" על שכר הלימוד, ואלה המצטרפים לחברות פרטיות בדרך כלל משלמים את שכר הלימוד בחזרה באמצעות החברה אליה גויסו.

לאקול פוליטקניק מספר תוכניות לתואר מאסטר, הפתוחות לציבור הרחב, לא רק לבוגרי בית הספר. לבית הספר גם תוכנית לתואר דוקטורט, לסטודנטים עם תואר מאסטר (או תואר מקביל). הדוקטורנטים עובדים במעבדות בבית הספר, או עם מוסדות חיצוניים שלא מעניקים דוקטורט.

בין בוגריו המפורסמים של בית הספר: אנדרה סיטרואן, אלפרד דרייפוס, ז'ורז' סורל, ז'וזף ליוביל, בנואה מנדלברוט, אנרי בקרל, אוגוסט קונט, אנרי פואנקרה, אוגוסטן לואי קושי, אנדרה מרי אמפר, ז'וזף לואי גה-ליסאק, ז'אן-בטיסט ביו, אליזבת בורן, בראנר ארנו.