ארמון וייטהול

ארמון וייטהול (באנגלית: Palace of Whitehall) היה מקום המגורים העיקרי של מלכי אנגליה בין השנים 1530–1692. כל הארמון, למעט בית הסעודות (שנבנה על ידי איניגו ג'ונס בשנת 1622), נהרס בשרפה.

ארמון וייטהול
Palace of Whitehall

ארמון וייטהול, ציורו של הנריק דנקרטץ. מבט מכיוון מערב. בית הסעודות בשמאל התמונה
מידע כללי
סוג	מבנה לשעבר, ארמון
מיקום	הסיטי של וסטמינסטר
מדינה	הממלכה המאוחדת
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1530
תאריך פתיחה רשמי	1530
אדריכל	איניגו ג'ונס
סגנון אדריכלי	אדריכלות גותית
קואורדינטות	51°30′16″N 0°07′32″W
(למפת לונדון מוגדלת)   קנט סארי ברקשייר בקינגהאם הרטפורדשייר אסקס ארמון וייטהול (למפת לונדון רגילה)   קנט סארי בר. בקי. הרטפורדשייר אסקס ארמון וייטהול (למפת הסיטי של וסטמינסטר רגילה)   הפרלמנט הבריטי ארמון וייטהול (למפת הסיטי של וסטמינסטר מוגדלת)   הפרלמנט הבריטי ארמון וייטהול

ארמון ויטהול בשנת 1680

בשיאו היו בארמון 1,500 חדרים והוא היה המבנה הגדול בעולם. הארמון היה בלונדון, במיקום 51°30′16″ צפון, 0°7′32″ מערב, בשטח שבין הרחובות דאונינג, שדרות נורת'מברלנד, דרך משמר הסוסים, ונהר התמזה - על פני שטח כולל של 93,000 מ"ר.

כיום, בשטחים בהם עמד הארמון, נמצאים מבני ממשלת בריטניה, ושם הארמון מהווה כינוי לממשלה הבריטית.

היסטוריה

במהלך המאה ה-13 הפך ארמון וסטמינסטר למרכז השלטון באנגליה. ארמון זה שימש בית המגורים העיקרי של משפחת המלוכה מאז שנת 1049. האדמות הסמוכות לארמון וסטמינסטר הפכו פופולריות (בשל הקרבה לארמון המלך) ונרכשו על ידי וולטר דה גריי, הארכיבישוף מיורק אשר בנה במקום ארמון בשנת 1240 וקרא לו "ארמון יורק" (York Place). הארמון הורחב מספר פעמים, והמבנה הפך למבנה הגדול בבריטניה (שני לו היה ארמון למבת, ורק אחרי שני ארמונות אלה היו מבני בית המלוכה). לאחר ביטול המנזרים בתקופת הנרי השמיני השתלט המלך על ארמון יורק (בשנת 1530) במטרה להפכו לארמון המלכותי העיקרי במקום ארמון וסטמינסטר.

הנרי השמיני הרחיב את הארמון, והוסיף לו גנים נרחבים, מגרשי טניס, מגרש לקרבות תרנגולים ואתר לתחרויות ג'אוסט. עלויות השיפוץ באותה עת הגיעו ל-30,000 ליש"ט - עלות העולה ב-50% על עלויות בניית ארמון בריידוול.

טקסי הנישואים של הנרי השמיני לאן בולין (בשנת 1533) ולג'יין סימור (בשנת 1536) נערכו בארמון וייטהול. בינואר 1547 נפטר הנרי השמיני בארמון זה.

בשנת 1611 נערכה בארמון הצגת הבכורה של המחזה "הסופה" מאת ויליאם שייקספיר.

בשנת 1622 הורה המלך ג'יימס הראשון על הוספת בית סעודות חדש לארמון. המבנה תוכנן על ידי איניגו ג'ונס במקום בו עמדו חדרי הסעודות מתקופת המלכה אליזבת הראשונה. עם סיום הקמת המבנה, בשנת 1634, עוטרה תקרת אולם הסעודות, בהוראת המלך צ'ארלס הראשון בציורים מעשי ידי פטר פאול רובנס. צ'ארלס הראשון הוצא להורג בחזית הארמון בשנת 1649. בשנה זו הארמון היה המבנה הגדול ביותר באנגליה - היו בו 1,500 חדרים. מבני הארמון נבנו בסגנונות שונים ועל ידי אדריכלים שונים ולמעשה היה הארמון עיר קטנה.

המלך צ'ארלס השני ביצע סדרה של עבודות שיפוץ בארמון, ואף נפטר בו. המלך ג'יימס השני הורה על שיפוץ הארמון וביקש את כריסטופר רן לתכנן את המבנים החדשים. רן תכנן קפלה חדשה עבור הארמון (שהושלמה בשנת 1687) וכן מגורים חדשים עבור המלכה (שהושלמו בשנת 1689).

בשנת 1691 הארמון היה המבנה הגדול והמורכב באירופה, אולם שרפה שפרצה ב-4 בינואר 1698 התפשטה והרסה את מרבית מבני הארמון. בשל גודלו, העלות הכספית של שיקום המבנים הייתה כה רבה, שהוחלט שלא לשקם את הארמון והוא נותר בהריסותיו, למעט מספר מבני ממשלה ששוקמו.

• 
  תוכניתו של איניגו ג'ונס לשיקום הארמון. התוכנית לא הוצאה אל הפועל.
• 
  תוכניתו של כריסטופר רן משנת 1698 לשיקום הארמון. התוכנית לא הוצאה אל הפועל.

במהלך המאה ה-18 מרבית שטחי הארמון הוחכרו לצורך בניית מבני מגורים.

השריד היחיד של הארמון שנותר עד ימינו הוא בית הסעודות. במקום בו עמדו מבני השלטון של הארמון נבנה החל משנת 1938 מבני ממשלת בריטניה.

ראו גם

• וייטהול

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארמון וייטהול בוויקישיתוף

• תוכנית הארמון משנת 1680
• הארמון בשנת 1669
• ארמון וייטהול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)