ברכת רופא חולים

ברכת רופא חולים היא ברכה שתיקנו חז"ל לאדם שיברך לאחר שהקיז מדמו. הסיבה לברכה זו לאחר הקזת דם היא שהקזת דם עשויה להיות מסוכנת, ולכן הקזת דם שעברה בהצלחה נחשבת כהבראה ממחלה.

ברכת ברוך רופא חולים
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם רוֹפֵא חוֹלִים

מקור הברכה

ברכה זו נזכרה בתלמוד במסכת ברכות:

כי קאי [נפיק] מאי אומר? אמר רב אחא: ברוך רופא חנם [חולים]^[1]

על אף שדברי התלמוד מסובים על הקזת דם, נכתב באחרונים שאף על פעילויות רפואיות אחרות יש לברך ברכה זו^[2]. יש שדייקו מלשון הרב דוד אבודרהם שיש לברך דווקא ברפואה שיש בה סכנה כהקזת הדם^[3].

שם ומלכות

בתלמוד לא נזכר שיש לומר ברכה זו בשם ומלכות. הרב יוסף קארו כתב בספרו בית יוסף שמלשון הסמ"ג משתמע שנוסח הברכה הוא בשם, והוסיף שמסתבר שאף ב'מלכות', וגם הרבה מהראשונים הביאו ברכה זו בשם^[4]. במשנה ברורה דחה "החפץ חיים" את דבריו וכתב שנראה שברכה זו אינה כשאר ברכות, ואין לחתום בה במלכות^[5].

להלכה

בשולחן ערוך סתם כלשון הגמרא 'ולאחר שהקיז אומר "ברוך רופא חולים"'. במשנה ברורה הביא את דעת הט"ז שיש לאומרה בשם ומלכות. ובפמ"ג כתב 'לא ראיתי נוהגין כן' ,כלומר שהמנהג הוא שלא לברך ברכה זו.

בימינו

הרב קוק פסק שלאחר טיפול שקיימת בו סכנת חיים מברכים את הברכה בשם ומלכות, ולאחר טיפול ללא סכנת אומרים "ברוך רופא חולים" ללא שם ומלכות.

בנוסף, כיום, כפי הנראה בעקבות מנהג ברכה זו, נשתרש מנהג לומר לאדם לאחר שנתרפא 'ברוך רופא חולים'. מנהג זה כבר נזכר בספר מקור חיים^[6] שכתב שאם המנהג נכון, יש לומר ברכה זה בשעה שרואים את המתרפא, גם אם זה אינו שומע את הברכה.

תפילה קודם הרפואה

תפילה נוספת המובאת בתלמוד היא תפילה שיש לאומרה קודם פעולה רפואית, והיא בקשה מהקב"ה להצלחתה:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּהְיֶה לִי עֵסֶק זֶה לִרְפוּאָה, כִּי רוֹפֵא חִנָּם אַתָּה

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד א'

במקרה שמברך ברכה ראשונה על אותו מאכל או שתייה, כתבו באחרונים שיאמר תפילה זו קודם הברכה מחשש להפסק.

המשנה ברורה^[7] כתב שאף לדעת החולקים אין לומר את ברכת 'רופא חולים', אלא אם כן מדובר ברפואה של סכנה. מכל מקום לעניין אמירת יהי רצון אין להחמיר.

קישורים חיצוניים

• הרב אליעזר מלמד‏, ברכת הרפואה, באתר פניני הלכה

הערות שוליים

1. גירסת הגאון, וכן הוא בשולחן ערוך.
2. רבי דוד אבודרהם, אבודרהם (וכן כתב במגן אברהם אורח חיים סימן רל ד, וכן פסק במשנה ברורה - אך דבריהם מסובים לעניין התפילה הנאמרת קודם הרפואה, עיין להלן בהמשך הערך).
3. באר היטב סימן רל ה במוסגר.
4. כן הוא בסידור רס"ג, בספר האורה לרש"י, סמ"ג, סמ"ק, ועוד רבים.
5. שער הציון, סימן רל ט'
6. אורח חיים סימן רכה א.
7. שער הציון ח.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.