בתולת הברזל
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בתולת הברזל, המכונה גם "בתולת נירנברג", היא ארון ברזל הבנוי כדי לשמש לעינוי ולהריגה של אדם על ידי דקירת גופו בעצמים חדים (כגון סכינים, יתדות או מסמרים). הקורבן נאלץ להישאר עומד, מדמם קשות, מוחלש באיטיות ולבסוף מת משילוב של הלם ואיבוד דם או מחנק.
המתקן, שנבנה במאה ה-19 בנירנברג, נבנה לפי הבנה שגויה של מתקן מימי הביניים הנקרא "Schandmantel" ("מעטה קלון"), שהיה עשוי מעץ ופח ללא מסמרים ואשר נועד לעוטי קלון. מעטה הקלון לא הזיק לגוף, והשתמשו בו לענישה עבור מסיגי גבול או זונות, שנאלצו ללבוש אותו בציבור לזמן מסוים.