חנק (רפואה)

חנק הוא מצב, במערכת חיה, בו לא מגיעה אספקת חמצן, או אספקת החומר הנושא את החמצן, אל המערכת כולה או אל חלקה.

עובדות מהירות תחום, גורם ...

סגירה

בבעלי חיים בעלי חוליות ניתן לחלק את סוגי החנק לשלושה:

"חנק" (strangle) - חוסר חמצן לגוף בשל הפרעה בדרכי הנשימה העליונות או כלי דם באזור דרכי הנשימה העליונות
"השתנקות" (choke) - חוסר חמצן בעקבות פגיעה בבית החזה
אי-ספיקת חמצן (suffocate) - מחסור בחמצן בחלל בו נמצא בעל החיים או הרעלה שמקשה על קליטת החמצן

חסימת קנה הנשימה^[1]
חסימת עורקי הצוואר כך שלא מגיע דם למוח
השתנקות – לחץ על בית החזה שאינו מאפשר אספקת דם למוח^[2]
הילכדות בחלל קטן ונשימה בו עד לניצול כל החמצן שבו
הרעלת ציאניד או פחמן חד-חמצני – חנק ברמה המולקולרית – הוצאת ההמוגלובין והמיוגלובין מכלל פעולה
חמצת דם – חנק ברמת הרקמה – מצב בו התנאים הכימיים ברקמה מסוימת לא מאפשרים שחרור חמצן אליה
הצפת שורשים – שורשיהם של חלק מהצמחים לא מצליחים לתפקד במצב בו הם מצויים באדמה רווית מים במשך זמן ממושך. שורשי הצמחים זקוקים לחמצן ובמחסורו הם עשויים למות ולהירקב.

הטיפול הרפואי בחנק משתנה בין סוג חנק אחד למשנהו. בחנק פיזי יש להסיר את המכשול המפריע לנשימה. למשל:

אצל אדם מחוסר הכרה:
- סילוק הפרשות נוזליות מקנה הנשימה,
- הזזת הלשון החוסמת את הקנה,
- זריקה של חומר מרגיע במקרה בו כיווץ שרירים קיצוני או כיווץ מיתרי הקול חוסם את נתיב הנשימה.
בחנק שנוצר על ידי בליעת גוף זר יש לבצע תמרון היימליך, עד ליציאת הגוף הזר מן הלוע, אולם אם הנחנק כבר במצב של חוסר הכרה יש לבצע החייאה.
בחנק כתוצאה מהרעלה (שגורם לחנק ברמה התאית) יש לטפל ראשונית על ידי חימצון של הנפגע ופינוי לבית חולים.