Loading AI tools
פילוסוף סיני מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ואנג דזה או צ'ואנג טסה (בסינית מסורתית: 莊周; בסינית מפושטת: 莊子; בפין-יין: Zhuāngzǐ) היה פילוסוף סיני רב-השפעה שחי בסביבות המאה ה-4 לפנה"ס במהלך תקופת המדינות הלוחמות, תקופה בה הפילוסופיה הסינית הייתה בפריחה. יצירתו החשובה ביותר נקראת על שמו, והיא הספר ג'ואנג דזה, שהוא אחד מהטקסטים העיקריים של הדאואיזם. לעברית הספר תורגם תחת השם "הספר האמיתי של פריחת הדרום" על ידי דן דאור.
לידה |
369 לפנה״ס? Shangqiu, Song |
---|---|
פטירה | 288 לפנה״ס? (בגיל 81 בערך) |
שם לידה | 莊周 |
זרם | פילוסופיה סינית, דאואיזם |
תחומי עניין | אתיקה, מטפיזיקה, סאטירה |
עיסוק | פילוסוף, סופר, משורר |
הושפע מ | קונפוציוס, לאו דזה |
השפיע על | דאואיזם, זן בודהיזם, צ'אן בודהיזם, מרטין בובר[1] |
מדינה | סין |
יצירות ידועות | הג'ואנג דזה |
ג'ואנג דזה ידוע בין היתר בשל "סיפור הפרפר" הדומה ל"טיעון החלום" מתוך הגיונות של רנה דקארט.
פירושו של השם "ג'ואנג דזה" הוא "מאסטר ג'ואנג". כמעט שום דבר לא ידוע באופן ודאי על חייו של ג'ואנג דזה, אך חוקרים מניחים כי הוא דמות היסטורית, בניגוד ללאו דזה. סינולוגים משערים שהוא נולד בסביבות שנת 369 לפני הספירה, במדינת סונג (במחוז אנחווי של ימינו בעיירה מנג) ומת סביב 301, 295 או 286 לפני הספירה. המידע הקונקרטי היחיד לגביו נמצא בפרק 63 בספר רשומות ההיסטוריון של סה-מה צ'יין.
[2]
ג'ואנג דזה היה בקיא בספרות הפילוסופית של תקופתו, ונחשב לממשיך דרכו של לאו דזה ולמבקר נוקב של הקונפוציאנזם ושל הפוליטיקה הסינית.
באופן מסורתי מיוחס ג'ואנג דזה לכתיבה של לפחות חלק מהיצירה הנושאת את שמו, הג'ואנג דזה. יצירה זו, במתכונתה הנוכחית המונה 33 פרקים, מחולקת באופן מסורתי לשלושה חלקים: הראשון, המכונה "הפרקים הפנימיים", מורכב משבעת הפרקים הראשונים; השני, המכונה "הפרקים החיצוניים", מורכב מ-15 הפרקים הבאים; האחרון, המכונה "הפרקים המעורבים", מורכב מ-11 הפרקים הנותרים. משמעותם של שלושת השמות הללו מעוררת מחלוקת: על פי גואו שיאנג, "הפרקים הפנימיים" נכתבו על ידי ג'ואנג דזה, "הפרקים החיצוניים" שנכתבו על ידי תלמידיו, ואת "הפרקים המעורבים" בידי אחרים; הפרשנות האחרת היא שהשמות מתייחסים למקור כותרות הפרקים – "הפרקים הפנימיים" מוציאים את הכותרות שלהם מביטויים בתוך הפרק, "הפרקים החיצוניים" ממילות הפתיחה של הפרקים, ו"פרקים מעורבים "מתערובת של שני מקורות אלה.[3]
בכתיבתו התעסק בנושאים דומים לנושאים שנידונו בדאו דה ג'ינג, ובמובנים מסוימים מבהירים ומפתחים אותם. בניגוד לדאו דה ג'ינג, הג'ואנג דזה קריא וברור גם לקורא העכשווי, והוא מאופיין בקטעים הומוריסטים וציניים.
השפעתו של ג'ואנג דזה חצתה את גבולות הפילוסופיה ה"מזרחית" והשפיעה גם על הוגים "מערביים" רבים.
בשנת 1910 הפילוסוף היהודי-גרמני מרטין בובר תרגם את הג'ואנג דזה לגרמנית, והחיבור היווה עבורו השראה להגותו שלו, שבאה לידי ביטוי בספרו משנת 1923 "אני ואתה".
ב-8 באוקטובר 1930 מרטין היידגר נשא נאום בעיר ברמן על ספרו "הוויה וזמן" תחת הכותרת "על מהות האמת", כשלאחריו ציטט מתוך התרגום של בובר כדי להסביר את רעיונותיו שלו.[4]
{{cite book}}
: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.