![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6b/John_Marshall_Harlan_II_official.jpg/640px-John_Marshall_Harlan_II_official.jpg&w=640&q=50)
ג'ון מרשל הרלן השני
שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'ון מרשל הרלן (באנגלית: John Marshall Harlan; 20 במאי 1899 – 29 בדצמבר 1971) היה עורך דין ומשפטן אמריקאי שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית בשנים 1955–1971. בדרך כלל הוא קרוי ג'ון מרשל הרלן השני, כדי להבחין בינו לבין סבו, ג'ון מרשל הרלן, שגם הוא כיהן כשופט בית המשפט העליון בשנים 1877–1911.
![פירוש נוסף](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/25px-Disambig_RTL.svg.png)
![]() | |||||||||
ג'ון מרשל הרלן השני | |||||||||
לידה |
20 במאי 1899 שיקגו, אילינוי, ארצות הברית ![]() | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
29 בדצמבר 1971 (בגיל 72) וושינגטון הבירה, ארצות הברית ![]() | ||||||||
מדינה |
ארצות הברית![]() | ||||||||
מקום קבורה | בית הקברות של כנסיית עמנואל, וסטון, קונטיקט, ארצות הברית | ||||||||
השכלה |
| ||||||||
מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית ![]() | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
![]() ![]() |
הרלן למד בקולג' קנדה העליונה ובקולג' אפלבי, ולאחר מכן באוניברסיטת פרינסטון. הוא קיבל מלגת רודס ולמד משפטים בבייליול קולג' שבאוקספורד.[1] עם שובו לארצות הברית ב-1923 עבד הרלן במשרד עורכי הדין "רוט, קלארק, באקנר והאולנד", במקביל ללימודיו בבית הספר למשפטים של ניו יורק. בהמשך הוא שימש כעוזר התובע הפדרלי של המחוז הדרומי של ניו יורק וכעוזר מיוחד לתובע הכללי של מדינת ניו יורק. ב-1954 מונה הרלן כשופט בבית המשפט הפדרלי השני לערעורים, ושנה לאחר מכן מינה אותו הנשיא דווייט אייזנהאואר כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית במקומו של השופט רוברט ה. ג'קסון שנפטר.[2]
הרלן מאופיין לעיתים קרובות כאיש האגף השמרני בבית המשפט העליון בתקופה בו עמד בראשו ארל וורן. הוא קידם את הגבלת תפקידה של הרשות השופטת, בציינו שבית המשפט העליון לא צריך להיחשב "עיר מקלט לתנועות הרפורמה".[3] באופן כללי, הסתמך הרלן יותר על תקדימים ולא נהג לפסול חוקים, בניגוד לרבים מעמיתיו בבית המשפט. הוא התנגד בתקיפות לדוקטרינת השילוב של מגילת הזכויות בחוקיהן של המדינות. באותה תקופה הוא קידם פירוש רחב של סעיף ההליך הראוי של התיקון ה-14 לחוקה, וטען שהוא מגן על טווח רחב של זכויות שלא הוזכרו במפורש בחוקת ארצות הברית. כאשר פרש הרלן מכהונתו בבית המשפט העליון בספטמבר 1971 מצב בריאותו היה רופף. לאחר פרישתו מינה הנשיא ריצ'רד ניקסון את ויליאם רנקוויסט במקומו. הוא נפטר שלושה חודשים לאחר מכן כתוצאה מגידול בעמוד השדרה.