גאורג וילהלם פרידריך הגל

פילוסוף גרמני / ויקיפדיה האנציקלופדיה החופשית

גאורג וילהלם פרידריך הֵגֶלגרמנית: Georg Wilhelm Friedrich Hegel; 27 באוגוסט 177014 בנובמבר 1831) היה מראשי הפילוסופים של זרם האידיאליזם הגרמני, מחשובי ההוגים בתקופה המודרנית, ומגדולי הפילוסופים השיטתיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.[1][2][3] הפילוסופיה של הגל השאירה חותם במגוון רחב של תחומי ידע בהם מטאפיזיקה, פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של ההיסטוריה ותולדות הפילוסופיה, אמנות ותולדות האמנות, פילוסופיה של הדת ותאולוגיה, לוגיקה ופסיכולוגיה.

Disambig_RTL.svg המונח "הגל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו הגל (פירושונים).
Quick facts: לידה, פטירה, מקום קבורה, מקום לימודים, מ...
גאורג וילהלם פרידריך הגל
Georg Wilhelm Friedrich Hegel
הגל ב-1831 מאת יעקב שלזינגר (אנ')
הגל ב-1831 מאת יעקב שלזינגר (אנ')
לידה 27 באוגוסט 1770
האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה שטוטגרט, וירטמברג
פטירה 14 בנובמבר 1831 (בגיל 61)
ממלכת פרוסיה (1803-1892)ממלכת פרוסיה (1803-1892) ברלין, פרוסיה
מקום קבורה בית הקברות דורותיאנשטאדט
מקום לימודים אוניברסיטת טיבינגן
מנחה לדוקטורט
מוסדות אוניברסיטת ינה
אוניברסיטת היידלברג
אוניברסיטת ברלין
מונחה לדוקטורט Johann Eduard Erdmann עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם אידיאליזם גרמני, הגליאניזם
תחומי עניין פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה של הדת, לוגיקה, תורת ההכרה, פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה של ההיסטוריה, היסטוריה של הפילוסופיה, אסתטיקה, נטורפילוסופיה
עיסוק פילוסוף, מרצה, מורה פרטי
הושפע מ תאלס, הרקליטוס, פרמנידס, אפלטון, אריסטו, מקיאוולי, יאקוב במה, שפינוזה, רוסו, סמית', לסינג, קאנט, פיכטה, שילר, גתה, הרדר, שלינג, הלדרלין
השפיע על שלינג, הלדרלין, פוירבך, גנז, קירקגור, שטראוס, מרקס, אנגלס, רוזנצווייג, לסל, דיואי, היידגר, בובר, גדמר, לוקאץ', ג'נטילה, אדורנו, מרקוזה, קרוצ'ה, קוז'ב, איפוליט סארטר, בובואר, לוינס, דרידה, באטלר, סינגר, ג'יימסון, טיילור, פוקויאמה, ז'יז'ק, ברנדום, ורבים אחרים.
מדינה ממלכת וירטמברג עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות הרצאות על הפילוסופיה של ההיסטוריה העולמית, קווי יסוד לפילוסופיה של המשפט, הרצאות על האסתטיקה, הרצאות על הפילוסופיה של הדת, הפנומנולוגיה של הרוח, האנציקלופדיה של המדעים הפילוסופיים, מדע הלוגיקה, הרצאות על תולדות הפילוסופיה (הגל) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה דרגה 3 במסדר העיט האדום (אנ')
בת זוג מארי פון טוכר
צאצאים לודוויג פישר, קארל פון הגל, עמנואל הגל
מספר צאצאים 3
חתימה Hegel_Unterschrift.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs_UI_icon_info_big.svg
Close

הישגו העיקרי של הגל בפיתוח ייחודי של האידיאליזם, המכונה "אידיאליזם מוחלט" או "פילוסופיה ספקולטיבית", ובו חשיבות מיוחדת להתפלספות דיאלקטית, המתיימרת להתגבר על ניגודים וסתירות רעיוניים. עוד נודעה חשיבות לתפיסת ההיסטוריה שלו כהתגלמות הדרגתית של ה"רוח" (גייסט) וכמימוש הולך וגובר של חירות האדם בעולם. לכתביו של הגל יצא מוניטין גם בשל הקושי הסגנוני שלהם, ובשל היקף הנושאים שהם מכילים. ספרו הידוע ביותר, והראשון שמבטא את הגותו העצמאית הוא 'הפנומנולוגיה של הרוח' (1807). מאוחר יותר הוא פרסם את 'מדע הלוגיקה' (18121816), 'האנציקלופדיה של המדעים הפילוסופיים' (1817), ו'קווי יסוד לפילוסופיה של המשפט' (1821), ששימשו אותו בהרצאותיו. שאר חיבוריו הידועים נערכו על בסיס סיכומי הרצאותיו ופורסמו בידי תלמידיו רק לאחר מותו: 'הרצאות על האסתטיקה', 'הרצאות על הפילוסופיה של הדת', 'הרצאות על תולדות הפילוסופיה' ו'הרצאות על הפילוסופיה של ההיסטוריה העולמית'.

מקום ייחודי נודע להגותו הפוליטית, שהשפיעה על זרמים פילוסופיים ופוליטיים מימין ומשמאל.[1] תחת מטריית המונח "הגליאניזם" כלולים הוגים שפעלו בהשפעתו בכיוונים שונים ואף מנוגדים.[4] הגותו תרמה רבות לעיצוב עולם הפילוסופיה במאה ה-19, עד כי בחוגים מסוימים היה קשה להביע דעות המנוגדות לה.[5]

להגותו של הגל הייתה השפעה מכרעת גם על אסכולות פילוסופיות לעומתיות, שניסחו את עמדותיהן בניגוד אליו. לטענת הפנמנולוג הצרפתי מוריס מרלו-פונטי: ”כל הרעיונות הפילוסופיים הגדולים של המאה הקודמת - הפילוסופיות של מרקס וניטשה, הפנומנולוגיה, האקזיסטנציאליזם הגרמני והפסיכואנליזה - מקורן בהגל”.[6]

Oops something went wrong: