Loading AI tools
משחק כדורגל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גמר ליגת האלופות 2022 היה המשחק האחרון בעונת 2021/2022, העונה ה-67 של טורניר הכדורגל הבכיר באירופה שמאורגן על ידי אופ"א והעונה ה-30 מאז ששמה שונה מ"גביע אלופות המועדונים האירופי" לליגת האלופות. המשחק הסתיים בניצחון 1–0 של המועדון הספרדי ריאל מדריד על המועדון האנגלי ליברפול, וריאל מדריד זכתה בגביע בפעם ה-14 בתולדותיה. כאלופה, השתתפה בסופר קאפ האירופי נגד איינטרכט פרנקפורט, שניצחה בגמר הליגה האירופית 2022.
הסטאד דה פראנס בפריז, שאירח את משחק הגמר | |||||||
אירוע | עונת 2021/2022 בליגת האלופות | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
תאריך | 28 במאי 2022 | ||||||
מיקום | סטאד דה פראנס, פריז, צרפת | ||||||
השחקן המצטיין | טיבו קורטואה (ריאל מדריד) | ||||||
שיפוט | קלמנט טורפין (צרפת) | ||||||
צופים | 75,000 | ||||||
→ 2021 2023 ← | |||||||
UEFA.com |
המשחק התקיים בסטאד דה פראנס, סן-דני, צרפת, ב-28 במאי 2022. זו הפעם השלישית ששתי קבוצות אלו נפגשו בגמר ליגת האלופות או גביע אירופה לאלופות, לאחר 1981 (שאף הוא נערך בפריז ובו ניצחה ליברפול) ו-2018 (בו ניצחה ריאל מדריד).
זה היה הגמר הראשון מאז 2019 ששוחק בנוכחות קהל מלא, לאחר שמשחקי הגמר ב-2020 ו-2021 הושפעו ממגפת הקורונה.
לאירוח הגמר נבחר במקור אצטדיון אליאנץ ארנה במינכן, גרמניה, אך לאחר שגמר 2020 הועבר לליסבון, שאר משחקי הגמר הוזזו בשנה אחת, וכך גזפרום ארנה שבסנקט פטרבורג, רוסיה, שהיה אמור לארח את גמר 2021, נבחר לארח את גמר 2022.[1] בפברואר 2022, בעקבות המשבר האוקראיני-רוסי המתמשך, הודיעה אופ"א כי תשקול להעביר את הגמר.[2] לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, ב-24 בפברואר קיימה אופ"א ישיבה יוצאת דופן של הוועד המנהל על מנת לבטל את האירוח הרוסי למשחק הגמר באופן רשמי.[3] יממה לאחר מכן הודיעה אופ"א כי הגמר יתקיים בסטאד דה פראנס שבסן-דני, צרפת, בפעם השלישית בהיסטוריה של האצטדיון, לאחר שאירח גם משחקי הגמר ב-2000 ו-2006.[4]
ב-28 בספטמבר 2018 הושק הליך הגשת המועמדות עבור ערי אירופה לאירוח גמר ליגת האלופות, גמר הליגה האירופית וגמר ליגת האלופות לנשים לשנת 2021.
אופ"א הודיעה ב-1 בנובמבר 2018 כי שני אצטדיונים הביעו עניין לארח את גמר ליגת האלופות לשנת 2021[5] וב־22 בפברואר 2019 שני האצטדיונים הגישו את מועמדותם במועד האחרון.[6]
האצטדיון המארח נבחר על-ידי הוועד המנהל של אופ"א במהלך ישיבה בליובליאנה שבסלובניה ב-24 בספטמבר 2019, בה נבחרו גם האצטדיונים המארחים למשחקי גמר ליגת האלופות 2022 ו-2023.
מדינה | אצטדיון | עיר | קיבולת | הערות |
---|---|---|---|---|
גרמניה | אליאנץ ארנה | מינכן | 70,000 | אירח את גמר ליגת האלופות 2012 ומשחקים במונדיאל 2006 ויורו 2020 |
רוסיה | גזפרום ארנה | סנקט פטרבורג | 67,800 | אירח משחקים בגביע הקונפדרציות 2017, מונדיאל 2018 ויורו 2020 |
בספטמבר 2019 הוכרז שגזפרום ארנה נבחרה לארח את משחק גמר ליגת האלופות 2021, כאשר אליאנץ ארנה תארח את גמר ליגת האלופות 2022 ואצטדיון ומבלי יארח את 2023. ב-17 ביוני 2020 הודיעה אופ"א כי בשל מגפת הקורונה באירופה, כל מיקומי הגמרים יידחו בשנה, וכתוצאה מכך גזפרום ארנה יארח את גמר ליגת האלופות 2022.[7]
ב-25 בפברואר 2022 הודיעה אופ"א בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה כי גמר ליגת האלופות שהיה אמור להיערך בגזפרום ארנה יעבור לסטאד דה פראנס בפריז.[8]
עבור ליברפול, היה זה גמר ליגת האלופות/גביע אירופה העשירי שלה. היא זכתה בעבר בשישה גמרים (1977, 1978, 1981, 1984, 2005 ו-2019) והפסידה בשלושה (1985, 2007 ו-2018). יהיה זה הגמר הרביעי עבור המאמן יורגן קלופ, לאחר הפסדו עם בורוסיה דורטמונד ב-2013 ושני הגמרים אליהם הגיע עם ליברפול (2018 ו-2019). בנוסף, ליברפול שיחקה בגמר אחד של גביע אירופה למחזיקות גביע, ב-1966 בו היא הפסידה לבורוסיה דורטמונד, ובארבעה גמרים של הליגה האירופית, ניצחה בשלושה (1973, 1976 ו-2001) והפסידה באחד (2016, עם קלופ כמאמן).
ריאל מדריד שיחקה בגמר ליגת האלופות/גביע אירופה ה-17 שלה, הראשון מאז זכייתה ב-2018 מול ליברפול. בסך הכל ריאל מדריד ניצחה בשלושה עשר גמרים (1956, 1957, 1958, 1959, 1960, 1966, 1998, 2000, 2002, 2014, 2016, 2017 ו-2018), הכי הרבה בהיסטוריה, והפסידה בשלושה (1962, 1964 ו-1981). עבור קרלו אנצ'לוטי יהיה זה גמר ליגת האלופות החמישי שלו, לאחר שזכה עם מילאן ב-2003 ו-2007 והפסיד ב-2005, ולאחר שזכה בגמר 2014 בתקופתו הראשונה בריאל מדריד. בנוסף היא שיחקה בעבר בשני גמרי גביע אירופה למחזיקות גביע והפסידה בשניהם (1971, 1983), ובשני גמרי גביע אופ"א וזכתה בשניהם (1985, 1986).
הייתה זו הפעם הראשונה בה שתי קבוצות נפגשות בפעם השלישית בגמר אירופי. בגמר גביע אירופה 1981 שנערך בפארק דה פראנס שבפריז ניצחה ליברפול 1–0, ובגמר ליגת האלופות 2018 שנערך במרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי שבקייב גברה ריאל מדריד 3–1. זהו גם הגמר השלישי של קרלו אנצ'לוטי מול ליברפול, לאחר 2005 (בו הפסיד) ו-2007 (בו ניצח). הוא גם הפסיד לליברפול ב1984 כשחקן רומא. זוהי הפעם השישית בה קבוצה אנגלית פוגשת קבוצה ספרדית בגמר ליגת האלופות, לאחר ליברפול וריאל מדריד ב-1981 ו-2018, וברצלונה שניצחה את ארסנל ב-2006 ומנצ'סטר יונייטד ב-2009 ו-2011.
מלבד המפגשים בגמר, ליברפול וריאל מדריד נפגשו 6 פעמים במסגרת ליגת האלופות. ליברפול ניצחה את שני משחקי שמינית הגמר בעונת 2008/2009 (1–0 בחוץ ו-4–0 בבית), ריאל מדריד ניצחה את שני המשחקים בשלב הבתים של עונת 2014/2015 (3–0 בחוץ ו-1–0 בבית). ברבע הגמר של עונת 2020/2021 ריאל מדריד ניצחה את ליברפול 3–1 בבית וסיימה בתיקו מאופס בחוץ, שהספיק לה כדי להעפיל לחצי הגמר. בסך הכל, בשמונת המשחקים הישירים ביניהן, ריאל מדריד ניצחה בארבעה וליברפול בשלושה, בעוד משחק אחד הסתיים בתיקו. בשמונה מפגשים אלו, יחס השערים עומד על 10:8 לטובת ריאל מדריד.[9]
ליברפול | סיבוב | ריאל מדריד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קבוצה | תוצאה | שלב הבתים | קבוצה | תוצאה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מילאן | 3–2 (בית) | מחזור 1 | אינטר מילאנו | 1–0 (חוץ) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פורטו | 5–1 (חוץ) | מחזור 2 | שריף טיראספול | 1–2 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתלטיקו מדריד | 3–2 (חוץ) | מחזור 3 | שחטאר דונצק | 5–0 (חוץ) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אתלטיקו מדריד | 2–0 (בית) | מחזור 4 | שחטאר דונצק | 2–1 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פורטו | 2–0 (בית) | מחזור 5 | שריף טיראספול | 3–0 (חוץ) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מילאן | 2–1 (חוץ) | מחזור 6 | אינטר מילאנו | 2–0 (בית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מנצחת בית ב'
|
דירוג | מנצחת בית ד'
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יריבה | תוצאה | סיבוב ראשון | סיבוב שני | נוק אאוט | יריבה | תוצאה | סיבוב ראשון | סיבוב שני | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אינטר מילאנו | 2–1 | 2–0 (ח) | 0–1 (ב) | שמינית הגמר | פריס סן-ז'רמן | 3–2 | 0–1 (ח) | 3–1 (ב) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בנפיקה ליסבון | 6–4 | 3–1 (ח) | 3–3 (ב) | רבע הגמר | צ'לסי | 5–4 | 3–1 (ח) | 2–3 (ה) (ב) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ויאריאל | 5–2 | 2–0 (ב) | 3–2 (ח) | חצי הגמר | מנצ'סטר סיטי | 6–5 | 3–4 (ח) | 3–1 (ה) (ב) |
28 במאי 2022 22:36[10] |
ליברפול | 0–1 | ריאל מדריד | סטאד דה פראנס, פריס צופים: 75,000 שיפוט: קלמנט טורפין (צרפת) |
(סיקור) | ויניסיוס 59' |
שופט: קלמן טורפין
קוונים: ניקולא דנוס, סיריל גרינגור
שופט רביעי: בנואה בסטיאן
שופט וידאו: ז'רום בריסאר
שופט וידאו שני: ווילי דלאז'ו, שופט וידאו לנבדל: מסמליאנו איראטי
שופט וידאו תומך: פליפו מלי
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.