Loading AI tools
מפקד בפלמח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרשון דובינבוים, שכונה דֶבַּמבַּם[1] (1 באפריל 1927 – 26 באוקטובר 1948) היה מפקד פלוגה בגדודים השני והתשיעי של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. הוא פיקד על יחידות הפלמ"ח בקרבות מכריעים ביד מרדכי, גברעם, ומבצע יואב, במהלכו נהרג בהתקפה על גשר דאהרייה.
גרשון דובינבוים (דבמבם), 1948 | |
לידה |
1 באפריל 1927 ברסט ליטובסק, פולין |
---|---|
נהרג | 26 באוקטובר 1948 (בגיל 21) |
מקום קבורה | רחובות |
תאריך עלייה | 1935 |
מדינה | ישראל |
כינוי | דבמבם |
השתייכות | פלמ"ח, צה"ל |
תקופת הפעילות | 1943–1948 (כ־5 שנים) |
דרגה | סרן |
תפקידים בשירות | |
מפקד פלוגה בחטיבת הנגב | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העצמאות | |
הנצחה | |
גרשון דובינבוים#הנצחה | |
גרשון, בן לתנחום ומלה דובינבוים, נולד ב-1927 בברסט ליטובסק שבפולין, על הגבול עם ברית המועצות. בשנת 1935 עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה ברחובות.
בשנת 1940 הצטרף לגדנ"ע. בשנת 1943 התגייס לפלמ"ח ומונה למפקד כיתה בקיבוץ גבעת ברנר ואחר כך למפקד מחלקה. השתתף במבצעי העלאת מעפילים, בליל וינגייט, בליל הרכבות ובליל הגשרים בפיצוץ גשר אלנבי שם מילא תפקיד מכריע בפיצוץ הגשר יחד עם אריה עמית (טפר)[2].
בדצמבר 1947 נמנה דבמבם על אנשי הגדוד השני של הפלמ"ח. עם פרוץ הקרבות על הדרכים במלחמת העצמאות פיקד דבמבם על התגבורת הראשונה שנשלחה לנגב - מחלקת פלמ"ח שנשלחה ליד מרדכי. הוא נתמנה למפקד המחלקה האחראית על יד מרדכי, ואחר כך למפקד הפלוגה האחראית על ניר עם, גברעם ויד מרדכי. בתפקידו זה הוא ארגן את שיירות המשוריינים שהעבירו אספקה ליישובי הנגב הנצורים ופיקד עליהן. באחת השיירות גם נפצע באורח קל. אנשי המיליציות הערביות בדרום הכריזו על פרס של 1000 לא"י למי שיתפוס אותו[3], ועל פי סיפור נפוץ כינוהו "השד האדום" על שם צבע שיערו[3]. עם התקרבות החזית ליד מרדכי הועבר מטה הפלוגה מקיבוץ זה לקיבוץ גברעם.
בקרב יד מרדכי היה דבמבם מפקד כח המשוריינים שפרץ את המצור המצרי וחילץ את ילדי המשק מן הקיבוץ מעט לפני תחילת הקרב. הפינוי התבצע אחרי ויכוח עם מפקד חטיבת הנגב נחום שריג אשר התנגד לו[4]. מספר ימים לאחר מכן, במהלך הקרב על הקיבוץ, חדרו אנשי חיות הנגב בפיקוד שמחה שילוני ודבמבם לקיבוץ וחילצו 30 פצועים מהמצור במשוריינים. במהלך שהותו הקצרה בקיבוץ עמד דבמבם על מצבם הנואש של המגינים, ואישר להם, בניגוד להוראות מפקדת החטיבה, לסגת מן המקום.
בזמן ההפוגה הראשונה פיקד דבמבם על אחד מכוחות הפלמ"ח שהתעמתו עם אנשי האצ"ל בתל אביב במהלך פרשת אלטלנה.
במהלך קרבות עשרת הימים ובעקבות אישור הנסיגה שנתן לחברי יד מרדכי, ניטל ממנו הפיקוד על פלוגתו, והוא "הוגלה" מהגדוד השני של הפלמ"ח לגדוד התשיעי - גדוד הפשיטה החדש שהוקם וצורף לחטיבת הנגב. דבמבם הועלה לדרגת סרן, ומונה למפקד פלוגה. בתפקידו החדש השתתף במבצע יואב לשחרור באר שבע, שם הוביל את שיירת הגדוד בפריצת המצור המצרי על יישובי דרום הנגב במקביל לכיבוש משלטי חוליקאת.
למחרת כיבוש באר שבע, ב-23 באוקטובר 1948 נשלח כוח משימה בפיקודו לפוצץ את הגשר על נחל חברון, דרומית ליישוב דאהרייה כדי לבלום התקפת נגד אפשרית של כוחות הצבא המצרי והלגיון הירדני שהיו באותה עת בהר חברון. במהלך הפעולה נפגע בבטנו מכדור חודר-שריון, הוא פונה למרפאה ברוחמה, ושם מת בתום יומיים. נקבר ברחובות.
דבמבם נודע כמפקד אבהי, נערץ וקר רוח ומותו היווה מכה קשה לפקודיו[5]; אחד מהם, ראובן פריגוזין אף ביקש להיקבר לידו[6].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.