Loading AI tools
שחקנית אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוריס רוברטס (באנגלית: Doris Roberts; 4 בנובמבר 1925 – 17 באפריל 2016) הייתה שחקנית אמריקאית. ידועה בעיקר מתפקידה כאמו של ריימונד, מארי, בקומדיית המצבים "כולם אוהבים את ריימונד", בשנים 1996–2005. לאורך קריירת המשחק שלה, שהחלה ב-1951, זכתה בחמישה פרסי אמי ובפרס גילדת שחקני המסך.
לידה |
4 בנובמבר 1925 סנט לואיס, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
17 באפריל 2016 (בגיל 90) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות ווסטווד וילג' |
שם לידה | Doris May Green |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1951–2016 (כ־65 שנים) |
מקום לימודים |
|
בן או בת זוג | William Goyen (1963–1983) |
מספר צאצאים | 1 |
פרסים והוקרה | |
פרופיל ב-IMDb | |
נולדה בשם דוריס מיי גרין בסנט לואיס, מיזורי, למשפחה יהודית שהיגרה מרוסיה. לאחר עזיבת אביה, לארי גרין, גידלה אותה אמה אן מלצר, עם סבה וסבתה, ברובע הברונקס, ניו יורק. אמה נישאה בשנית לצ'סטר רוברטס, ודוריס אימצה את שם משפחתו. אמה ואביה החורג ניהלו סוכנות שסיפקה שירותים לתסריטאים ושחקנים.
רוברטס השתתפה לראשונה בסדרת טלוויזיה ב-1952, בסדרה "Westinghouse Studio One". בשנות ה-60 וה-70 הופיעה בתפקידי משנה בסרטים כגון "No Way to Treat a Lady" (1968), "The Honeymoon Killers" (1969), "אשת החלומות" (1972), "חטיפת הרכבת התחתית 1 2 3" (1974) ו"רחוב הסטר" (1975). כן הופיעה בתפקידי משנה בסדרות "אנג'י" (1979-1980), "אליס" (1981-1982) ו"רמינגטון סטיל" (1983-1987). במקביל הופיעה לאורך השנים בתפקידי אורח במגוון סדרות, בהן "צער גידול בנות", "אבא חורג, אמא חורגת", "חוק וסדר: כוונה פלילית", "מקום טוב באמצע", "האנטומיה של גריי" ו"עקרות בית נואשות". ב-1990 שיחקה במיני-סדרה של NBC "אמונה עיוורת" בתפקיד טסי מקברייד, אשר מבוסס על ספר באותו שם. בשנת 1992 שיחקה בסרט "אנשים משומשים" - הפקה אמריקאית-יפנית בכיכובם של שירלי מקליין והשחקן האיטלקי מרצ'לו מסטרויאני.
ב-1996 החלה לשחק בסיטקום "כולם אוהבים את ריימונד", בתפקיד מארי בארון, אמו של כוכב הסדרה, ריימונד בארון (בגילומו של ריי רומנו). על משחקה בסדרה הייתה מועמדת 7 פעמים לפרס אמי לשחקנית משנה בסדרה קומית, מתוכן זכתה 4 פעמים. לפני כן זכתה פעם אחת בפרס אמי בשנת 1983 על הופעת אורח בסדרת בית החולים "מקום אחר", כשגילמה הומלסית.
ב-2001 שיחקה בקומדיה "כשאילי פגש את טום" לצד ליסה קודרו. ב-2006 כיכבה בסרט "ילד של סבתא", בקומדיה "ראש בראש עם משפחת שטיין", ובסרט הטלוויזיה "Our House". בשנת 2009 שיחקה בסרט "חייזרים בעליית הגג". בשנת 2012 שיחקה בדרמת הפשע "מדיאה בהגנת עדים" לצד טיילר פרי, ושיחקה בדרמת הטלוויזיה "תרבות נגדית" לצד מרגו מרטינדייל. בהמשך המשיכה להופיע בתפקידי משנה במספר סרטים, גם ב-2016, שנת מותה.
משנות ה-50 ועד העשור הראשון של המאה ה-21, הופיעה רוברטס במקביל גם במספר הצגות תיאטרון בברודוויי.
ב-2003 זכתה רוברטס להוקרה כשקיבלה כוכב על שמה בשדרת הכוכבים של הוליווד.
רוברטס נפטרה בשנתה בגיל 90 בביתה בלוס אנג'לס, בשנת 2016, כתוצאה משבץ.
ב-2005 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת דרום קרוליינה.
ב-2003 פרסמה רוברטס את ספר זכרונותיה "Are You Hungry, Dear? Life, Laughs, and Lasagna" ("אתה רעב, יקירי? חיים, צחוקים ולזניה"), שנכתב בשיתוף עם דנאל מורטון.
רוברטס הייתה חברת המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, ופעילה למען זכויות בעלי חיים. כן שימשה יושבת ראש "הקרן לילדים עם איידס".
רוברטס הייתה נשואה למייקל קנאטה בשנים 1956–1962. בנם היחיד, מייקל, נולד ב-1957. שנה לאחר גירושיה, ב-1963, נישאה רוברטס לסופר והתסריטאי ויליאם גויאן; הוא מת מלוקמיה ב-1983.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.