דניאל מהורדנה
רב ופוסק הלכה ליטאי, נפטר ב-1807 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב ופוסק הלכה ליטאי, נפטר ב-1807 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי דניאל מהורדנה (ה'ת"ק – בשביעי של פסח תקס"ז, 29 באפריל 1807) היה רב ופוסק הלכה ליטאי, מו"צ בהורדנה שבבלארוס. נודע על שם ספרו "חמודי דניאל" על יורה דעה.
התמנה כמורה הוראה בהורדנה, בערך בשנת תק"ל (1770), ושימש בתפקידו כמעט ארבעים שנה. הוא התפרסם ברחבי ליטא, ורבים פנו אליו בשאלות הלכתיות.
אנקדוטה שהתפרסמה מתקופת כהונתו, הייתה כאשר בשנת 1794 נפטר הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, בעל "יסוד ושורש העבודה", שהיה מקובל וביקש בצוואתו להיקבר כשהוא עטוף בטלית כשרה, בניגוד למנהג המקובל לפסול את ציציות הטלית שבה עוטפים את הנפטר. הוראתו הייתה, כי אף שבכל נפטר אחר היה מורה שלא לקיים את צוואתו בניגוד למנהג, אך מפני כבודו של הנפטר הוא נאלץ שלא להתערב. לפי הסיפור, נפסלו הציציות לבסוף כאשר הסתבכו בדבר מה בשעת הקבורה ונתלשו[1].
מחידושיו בהלכה התפרסמו: הוראתו לברך מספק על אתרוגי קורפו, בלא הזכרת "שם ומלכות" אלא בנוסח חילופי ארמי: "בריך רחמנא אשר קדשנו במצוותיו וציוונו..."[2]; הוראתו לחייב מבואה לבית ("בית שער") במזוזה, גם כאשר אין במבואה עצמה שטח של ארבע על ארבע אמות[3].
לפי עדות ראש בית הדין בהורדנה, רבי תנחום, בהסכמתו לספר "חמודי דניאל" (הורדנה תק"ע), הוא השאיר אחריו יותר מ-3000 עמודים של חידושי תורה בכתב יד, אך רובם לא הגיעו לדפוס, ורבים מהם נשרפו. פסקי הלכה רבים שלו משוקעים בספר ההלכה הפופולרי "פתחי תשובה"[4]. אחד מצאצאיו של רבי דניאל, הרב מנחם קרקובסקי מווילנה, ליקט מתוך 11 כרכי כתב ידו, שני כרכים של פסקי הלכה מחודשים, והם נמצאים בכתב יד בבית הספרים הלאומי בירושלים.
מספריו שבדפוס:
שמות אביו ואמו לפי מקור אחד, היו יעקב ואיטה[6], אך גרסה זו בעייתית ויש שפיקפקו בה[7].
בניו היו: רבי דובער, רבי יעקב, רבי צבי הירש הורודנר שהיה מו"צ בווילנה[8], ובת שנישאה לאדם בשם מצקביץ'.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.