Loading AI tools
משפטן ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלל אשכנזי (ט"ו באב תרצ"ג, 7 באוגוסט 1933 – י"ג בשבט תשפ"ב, 15 בינואר 2022) היה עורך דין, יזם עסקים ופעיל במפ"ם. כיהן, בתום שירות ממשלתי של 17 שנים, כמנכ"ל המשרד לקליטת העלייה בשנים 1970–1973.
לידה |
7 באוגוסט 1933 ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
פטירה |
15 בינואר 2022 (בגיל 88) י"ג בשבט ה'תשפ"ב |
מדינה | ישראל |
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
אשכנזי נולד בירושלים למשפחה חסידית מצאצאי "חכם צבי". הוריו, הרב יהודה-לייב ושושנה-רייזל, ילידי טבריה וצפת, גידלו את ששת ילדיהם, 3 בנים ו-3 בנות, בירושלים וניהלו אורח חיים חרדי. האב היה רב של קהילה קטנה ועבד לפרנסתו במאפייה ובטחנת קמח.
אשכנזי למד בישיבת עץ חיים, ב"תיכון המזרחי" בעיר ובסמינר למורים "אשכולי". עסק, בין היתר, בחלוקת עיתונים, הדרכת נוער שכונות והוראת מבוגרים. בעת מגוריו בקיבוץ יגור עבד בענף המטעים. מאז בחרותו ניהל אורח חיים חילוני.
בשלהי המנדט הבריטי הצטרף למחתרת לח"י הדביק כרוזים וצורף ליחידת "ציון" הדתית, שהשתתפה בקרבות שונים בירושלים בימי המצור על העיר. על שירותו זה הוענק לו עיטור לוחמי המדינה. אשכנזי שירת בשירות חובה ובמילואים כקמ"ן (קצין מודיעין) של גוש יואב, ע' קמ"ן חטיבת חי"ר וקצין סיור אוויר במודיעין פיקוד מרכז וצנחן. צורף לדובר צה"ל במלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור, מבצע ליטני ומלחמת לבנון הראשונה. במסגרת שירותו הגיע לדרגת סא"ל.
אשכנזי היה מורה מוסמך, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה, מדע המדינה ומשפטים, ומוסמך במינהל ציבורי מטעם המכון למדעי החברה בהולנד, תואר אותו סיים בהצטיינות בשנת 1963, במסגרת מלגה מיוחדת ממזכירות האו"ם.
אשכנזי כיהן כמנהל אגף הנגב והערבה במשרד הפיתוח, וכמנהל המחלקה לסחר פנים במשרד המסחר והתעשייה (1964–1966)[1]. במסגרת תפקידו השתתף בהקמת המועצה הישראלית לצרכנות ולימים כיהן, בהתנדבות, כיו"ר מועצה זו.
במאי 1966 מונה כסמנכ"ל משרד השיכון על ידי השר מרדכי בנטוב שהכיר אותו ממשרד הפיתוח[2]. בתוקף תפקידו כיהן בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות[3]. ביולי 1970 מונה למנכ"ל המשרד לקליטת העלייה[4], על ידי נתן פלד שכבנטוב היה איש מפ"ם[5]. בפברואר 1973 התפטר מתפקיד המנכ"ל בנימוק של העדר סמכויות מספקות למשרד הקליטה, הנדרשות כדי לקלוט את העולים[6].
אשכנזי היה פעיל במפ"ם, נבחר למוסדותיה המרכזיים והיה מועמד הוועדה הפרסונלית לתפקיד שר לקראת בחירות 1977.
במהלך שירותו בשירות המדינה, נבחר כיו"ר המרכז הישראלי לניהול בירושלים והקים את פורום המנכ"לים במיגזר הציבורי והפרטי. בשנת 1976 נתמנה ליו"ר המועצה לצרכנות, תפקיד שבוצע בהתנדבות[7]. הוא התפטר מהתפקיד בראשית 1978 בנימוק שהתפקיד מתנגש עם עיסוקיו הפרטיים[8], לאחר שהתפרסם בעיתונות שהשר החדש, יגאל הורביץ מתכוון להחליפו בחברת מפלגתו[9].
כמו כן כיהן כחבר דירקטוריון של חברות שונות, ובחלקן כיו"ר, בהן: כור תעשיות, תדיראן-אחזקות, סולל בונה[10], לפידות, נפטא, בנק טפחות, הבנק לפיתוח התעשייה, ערד השקעות ופתוח תעשיה, אמ"ן-אחזקות ואחרות[11].
בשנת 1987 השתתף בייזום ובהשקעה, יחד עם בנו ניר וחתנו משה, בהקמת חברת סי.די.אי. בכרמיאל, חלוצת ייצור התקליטורים בישראל, בה כיהן כיו"ר פעיל עד אמצע שנות התשעים. ב-1992 יזם והקים את חברת סי.די.אי. סיסטמס, בית תוכנה והוצאה לאור דיגיטלית. בין היתר יצרה החברה את "תקדין" המאגר המשפטי הממוחשב הראשון שיצא בישראל. הלל כיהן כיו"ר פעיל של החברה עד יולי 2010[12][13],
הלל עסק בעריכת דין ושימש כבורר[14][15], וכן בפעילות התנדבותית במוסדות תרבות וחינוך, ביניהם: האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, המכללה להנדסה בירושלים, תיאטרון ירושלים ועמותות למען נוער ונזקקים.
הלל היה נשוי לרותי אשכנזי, בת קיבוץ יגור, ולזוג ארבעה ילדים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.