הפארק הלאומי איי הבתולה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפארק הלאומי איי הבתולה (באנגלית: Virgin Islands National Park) הוא פארק לאומי של ארצות הברית המשתרע על כ-60% משטח האי סנט ג'ון באיי הבתולה של ארצות הברית ומעל ל-22 קילומטרים רבועים משטח הים הקריבי, בתוספת כמעט כל האי האסל, שמול נמל שארלוט אמאלי, באי סנט תומאס, העיר הגדולה ביותר באיי הבתולה של ארצות הברית ובירת הטריטוריה. הפארק הוכרז ב-1956 כפארק הלאומי ה-29 של ארצות הברית.
מפרץ טראנק | |
מידע כללי | |
---|---|
תאריך הקמה | 2 באוגוסט 1956 |
מבקרים בשנה | 411,343[1] (נכון ל־2016) |
גוף מנהל | שירות הפארקים של ארצות הברית |
נתונים ומידות | |
שטח | 59.64[2] קמ"ר |
גובה ממוצע | 392 מ' |
מיקום | |
מדינה | איי הבתולה של ארצות הברית |
מיקום | איי הבתולה של ארצות הברית |
קואורדינטות | 18°20′00″N 64°44′00″W |
Virgin Islands National Park | |
בפארק יש מפרצים מוגנים, ובהם מים צלולים כבדולח, שוניות אלמוגים בחוף שבהם מגוון בעלי חיים ימיים, חופים חוליים שבהם צומחים דקלי קוקוס, ואזורים הרריים בפנים האי המכוסים ביער גשם טרופי עבות המשמש בית גידול ל-800 מינים של צמחים. אל אתרי הטבע מתלווים שרידים מהתקופה הפרה-קולומביאנית, מטעי קני סוכר דניים ועדויות לעבדות.
אל הפארק ניתן להגיע בשיט בלבד המגיע אל קרוז ביי, נמל הכניסה לאי, באמצעות מעבורות השטות מדי שעה מרד הוק באי סנט תומאס, שלוש פעמים ביום משארלוט אמאלי בסנט תומאס, ומווסט אנד (West End) בטורטולה, פעמיים ביום מג'וסט ואן דייק ופעמיים בשבוע מוירג'ין גורדה. שלושת האחרונים שייכים לאיי הבתולה הבריטיים.[3]
מרכז המבקרים של הפארק הלאומי איי הבתולה שוכן בקרוז ביי. במרכז שירותים בסיסיים (מידע ומפות), אזור פיקניק, מזח וחנות מתנות.
ממוצע המבקרים בין 2007 ל-2016 הוא מעל 450,000 בשנה.[1]
האי סנט ג'ון יושב לראשונה על ידי אינדיאנים משבט הארוואק שנמלטו לאי מחופי ונצואלה וגויאנה בשנת 300 לספירה לערך. הארוואק התגוררו באי עד שנת 1300 לערך, עת נכבש האי על ידי אינדיאנים משבט הקאריב שהשמידו את התושבים המקומיים, אך לא התגוררו באי בעצמם. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו באזור מפרץ סינאמון (Cinnamon Bay) התגלו ממצאים פרה-קולומביאנים רבים.
האירופאי הראשון שגילה את האי היה כריסטופר קולומבוס, במסעו השני לאמריקה בשנת 1493.
האי יושב על ידי חברת איי הודו המערבית הדנית בשנת 1672. החברה כינתה את האי סנט ג'ון (בדנית: Sankt Jan). בשנת 1754 ממשלת דנמרק החלה לנהל את ענייני המושבה והקימה באי מטעים לגידול קנה סוכר, ששגשגו בשל האקלים הנוח והאדמות הפוריות של האי. את המטעים עיבדו עבדים שנחטפו מאפריקה, ומספרם באי בשנת 1775 היה גדול פי ארבעה ממספר המתיישבים הדנים. אוכלוסיית האינדיאנים המקומית הוכחדה במגפות ובעבודה הקשה במטעים. העבדות באי בוטלה ב-3 ביולי 1848.
בשנת 1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, רכשה ארצות הברית את האי במטרה להקים בו בסיס ימי ולמנוע התבססות גרמנית בחצי הכדור המערבי. האי נרכש יחד עם סנט תומאס וסנט קרואה תמורת 25 מיליון דולרים, וכן בתמורה להכרת ארצות הברית בשלטונה של דנמרק בגרינלנד.
ב-1956 תרם ארגון השימור של לורנס רוקפלר (Laurance Rockefeller) את השטחים הנרחבים שבבעלותו באי לשירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, בתנאי שלא יבוצע פיתוח בהם. רוב החופים, מי החופים של האי ושוניות האלמוגים מוגנים כחלק מהפארק הלאומי. הגנה זו הורחבה ב-2001 כאשר הוקם המונומנט הלאומי שונית האלמוגים של איי הבתולה (Virgin Islands Coral Reef National Monument).
שטחו של הפארק הלאומי הוא כ-52 קילומטרים רבועים והוא שוכן כ-80 קילומטרים מזרחית לאי פוארטו ריקו בים הקריבי. החלק הגדול של הפארק שוכן על האי סנט ג'ון, אי באורך 14 קילומטרים וברוחב של 8 קילומטרים. הפארק משתרע על 75% משטח האי, אבל בפועל שייכים לפארק רק 60% משטח האי משום שיש מובלעות של שטחים פרטיים (כדוגמת מפרץ פיטר) בתוך הפארק. בנוסף, חלקים גדולים מהחוף, כמו גם כמעט כול האי האסל, שייכים לפארק.
האקלים באי הוא אקלים סוואנה טרופית (סיווג Aw או As בשיטת קפן), עם לחות גבוהה ולילות מהבילים. כמות המשקעים הממוצעת היא 1,400 מילימטרים בשנה. בחורף הרוחות נושבות בעוצמה של 39 קילומטרים בשעה. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 26°C, כשהתנודות בטמפרטורות בין קיץ לחורף נמוכות יחסית, והים חמים כול השנה. ככלל יורד באי יותר גשם בין יולי לינואר, בעוד שהאביב ותחילת הקיץ יבשים יותר.
הצמחייה המקורית של סנט ג'ון נעקרה בשל בירוא יערות שבוצע עלי ידי הדנים, והיא הוחלפה לצמחים מיובאים אקזוטיים. כאשר הוקם הפארק הלאומי ב-1956 נותרו שרידים מעטים בלבד של הצמחייה המקורית. בין הצמחים המקומיים סייבה מחומשת (Ceiba pentandra), מין הדקל Coccothrinax alta, מינים של גואיאקום (Guaiacum), פלומריה, באירם (Pimenta racemosa), ובורסרה סימרובית (Bursera simaruba). עצים ושיחים אלו מצטרפים למגוון של מיני סחלבים צבעוניים מקוריים. באזורים היבשים יותר גדלים שיחי אגבה וקקטוס. בחלק מהמפרצים הרדודים יוצרים מנגרובים יערות צפופים.
היונקים המקוריים היחידים הם שישה מינים של עטלפים. על מנת לחסל את החולדות שהגיעו לסנט ג'ון בספינות המהגרים הובאה לאי ב-1884 נמייה אסייתית קטנה. אבל מין זה של נמייה, הנפוץ באסיה, העדיף לטרוף ביצים של עופות המקננים על הקרקע. באי מצויים 138 מיני עופות.[4] כמו כן יש באי חמורים שהתפראו, כמה מינים של לטאות, חסרי זנב, וצבים ימיים, כמו גם נחשים שאינם ארסיים. לעומת זאת, העולם התת-ימי מגוון יותר. הפאונה הימית של החופים הסובטרופיים כוללת כמה מינים של אלמוגים, חלזונות, צדפות, כוכבי ים ובעלי חיים ימיים רבים אחרים.
האי סנט ג'ון והאי האסל שוכנים בקצה המזרחי של האנטילים הגדולים. סנט ג'ון שוכן בקצה הצפון-מזרחי של הלוח הקריבי. האי נוצר בתור הקרטיקון כאשר התפרצות געשית תת-ימית יצרה שכבות של קראטופיר[hebrew 1] ושל בזלת כרים המהווים את התצורה המכונה "תצורת ווטר איילנד" (Water Island formation).[5] הפעילות הגעשית השתנתה אז לקשת איים המאופיינת על ידי תצורת לואיסנהוי (Louisenhoj Formation), הבנויה מאנדזיט ובזלת. הפעילות הגעשית שככה בזמן שהושקעה תצורת אבן גיר אאוטר בראס (Outer Brass Limestone) על תצורת לואיסנהוי, אבל שבה כפי שתצורת טוטו (Tutu Formation) משלהי הקרטיקון מעידה. תצורה זו בנויה מטורבידיטים[hebrew 2] פירוקלסטיים, בזלת ואנדזיט. אחר כך נוצר נחיל דייקים של דיאבז ואז קימוט דוחס המיוחס להתנגשות בין הלוח הקריבי למשטח הקרבונטי של איי הבהאמה (Bahama Platform). בשלהי האאוקן התרחשו המחדרים של פלוטון נרוז (Narrows pluton) והבתולית וירג'ין גורדה (Virgin Gorda batholith) הקשורים לפעילות של הקשת הגעשית של האנטילים הגדולים, וקימוט דוחס נוסף הקשור להתפשטות שקע קיימן (Cayman Trough). התפשטות זו קשורה גם להעתק הסטה אופקית שהתרחש לפני כ-39 מיליון שנים.[6][7]
בשל האקלים הנוח בחורף עונת התיירות העיקרית היא מדצמבר עד אפריל, ומחוץ לתקופה זו מחירי הלינה צונחים משמעותית. המבקרים יכולים ללון במספר אתרי נופש, בתי מלון ווילות נופש. מחנאות ולינה כפרית זמינים בפארק מנובמבר עד אוגוסט באתר המחנאות מפרץ סינאמון (Cinnamon Bay Campground). אתר הנופש קניל ביי (Caneel Bay Resort), השוכן גם הוא בפארק על החוף הצפוני בבית האחוזה לשעבר של רוקפלר, מציע חדרי אירוח יוקרתיים וארוחות גורמה בפארק מנובמבר עד יולי.
מוניות ספארי (משאיות פתוחות שעליהם הורכבו מושבים) זמינים בקרוז ביי ובמרבית החופים הפופולריים בפארק הלאומי לאורך החוף הצפוני.
הכניסה לפארק היא בחינם, והתשלום היחיד הוא בחוף מפרץ טראנק. למי שמגיע ביאכטה מוצעת עגינה בתשלום באמצעות כדורי עגינה.[hebrew 3]
האטרקציות העיקריות בפארק הם החופים, שוניות האלמוגים, שבילי ההליכה והאתרים ההיסטוריים.
ברחבי הפארק מפוזרים עשרות חורבות היסטוריות מהתקופה הקולוניאלית ותקופת מטעי הסוכר ועד שנות ה-50 של המאה ה-20.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.