הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה
מוסד מנהל אוטונומי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה, המכונה גם הקונסיסטוריון היהודי, היה מוסד מנהל אוטונומי של קהילות יהדות בולגריה, שפעל בהכרה רשמית משלטונות בולגריה בין השנים 1889–1959. המוסד ייצג את יהודי בולגריה מול השלטון, וסיפק את צורכיהן הדתיים, הסוציאליים והחינוכיים של הקהילות השונות.[1]
ראשית דרכה של הקונסיסטוריה לוותה במאבקי שליטה בין נכבדי הקהילות היהודיות בערים השונות לבין ראשי התנועה הציונית בבולגריה, ובין הציונים לבין הרבנות הראשית של בולגריה. בראשית המאה ה-20, עת כיהן מרדכי אהרנפרייז כרב הראשי של בולגריה, הגיע המאבק לשיאו ואף גלש לפסים אלימים. המאבק הוכרע לטובת התנועה הציונית, והרב אהרנפרייז התפטר.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נקבע תקנון התנהלותה של הקונסיסטוריה, וב-1927, לאחר פניות חוזרות ונשנות למשרדי הממשלה הבולגרית, הוא אושר, אך רק באופן זמני, על ידי שר הדתות הבולגרי. הקונסיסטוריה פעלה להרחבת מערכת החינוך היהודית, טיפלה בסוגיית מינוי רב ראשי ובתי דין רבניים ונלחמה נגד תופעות אנטישמיות בממלכת בולגריה. ראשי הקונסיסטוריה השתתפו במוסדות בינלאומיים שונים, ובכלל זה בקונגרסי מיעוטים.
החל מאמצע שנות ה-30 של המאה ה-20 התקרבה בולגריה לגרמניה הנאצית ובמקביל גברה האנטישמיות הממוסדת במדינה. הקונסיסטוריה נקטה בשורת פעולות מחאה והסברה מול אישי ציבור ופוליטיקאים, אשר שיאן היה במאבק נגד החלתו של החוק להגנת האומה. החוק אושר בפרלמנט, ובהמשך, עם הקמתו של הקומיסריון לענייני יהודים בראשות אלכסנדר בלב, הוכפפה הקונסיסטוריה אליו ובאופן רשמי פעילותה כמעט ושותקה.
בתקופת השואה המשיכה הנהגת הקונסיסטוריה בפעילות לא רשמית ונאבקה נגד תוכניות גירוש יהודי בולגריה. במאי 1943 גורשו יהודי סופיה לערי השדה וראשי הקונסיסטוריה נאסרו ונשלחו למחנה הריכוז סומוביט. ב-9 בספטמבר 1944 התחוללה ברחבי בולגריה הפיכה שהובלה על ידי חזית המולדת הבולגרית וזכתה לחסותו של הצבא האדום אשר כוחותיו כבשו את סופיה. המגורשים ועובדי הכפייה מקרב 50,000 יהודי בולגריה שוחררו והחלו לשוב לבתיהם.
חברי המפלגה הקומוניסטית מקרב בני הקהילות היהודיות השתלטו בכוחניות על מוסדות הקונסיסטוריה ומינו חברים מטעמם להנהגתה. בהמשך שותפו בקונסיסטוריה באופן מוגבל גם נציגי התנועות הציוניות. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו מרבית יהודי בולגריה ארצה והשלטון הקומוניסטי הגביל בהדרגה את פעילות הקונסיסטוריה לנושאי דת ותרבות, עד ביטולו המוחלט של מוסד הקונסיסטוריה ב-1959.